האם יש מנהג שנשים מקפידות לומר כל נדרי? האם משתדלות לבוא לבית כנסת? ראיתי בתשובות והנהגות ח"א, שלח ובשם הליכות שלמה פ"א י ,שלא נהגו הנשים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה. כי הן סומכות על אמירת כל נדרי של יום הכיפורים. האם זה רק לעניין מסירת המודעה? או גם לעניין התרה על העבר? גם מטופלות בתינוקות מגיעות? זה מנהג שמוזכר כמנהג מחייב (כמו שמיעת תקיעות בראש השנה) או שבפועל הרבה נוהגות למעלת כל נדרי וכמו שהרבה מגיעות ליזכור…? אם כן – אשמח למקורות. אני אשכנזי ואמא שלי הייתה משתדלת להגיע גם כמה חודשים אחרי לידה. אישתי מעדות המזרח, ואמא שלה לא היתה משתדלת בזה, וגם אישתי כיום שיש ילדים קטנים בבית, נוהגת כמוה. האם ייתכן שיש בזה הבדל בין אשכנזיות וספרדיות?

שלום וברכה, הרבה נשים נוהגות להגיע לבית הכנסת לאמירת כל נדרי. הן משום החשיבות של ביטול נדרים לפני יום כיפור. והן משום שיש באמירת כל נדרי חשיבות וטעמים נשגבים על פי הקבלה (עי' פסקי תשובות תריט הע' 4). אך אין חובה שנשים יגיעו לבית הכנסת לאמירת כל נדרי. בפרט אם הן מטופלות בתינוקות. לכן אשתך יכולה להמשיך במנהג של אמא שלה שלא הקפידה להגיע לאמירת כל נדרי. אך כדאי לעשות התרה לנדרים שלה, בכך שתאמר לך בערב ראש השנה שתעשה התרת נדרים עבורה ותאמר בפני השלשה שאתה מבקש התרה גם עבור הנדרים של אשתך. (יביע אומר ח"ב ל, תשובות והנהגות ח"א שלח). ולפחות תאמר לעצמה בקול את הנוסח של המודעה, כלומר ביטול נדרים שלהבא (תשובות והנהגות ח"ג קס). אין בכך הבדל בין בנות אשכנז לבנות ספרד. הרחבה: הפוסקים שהזכרת כתבו שהנשים סומכות על כל נדרי, לתרץ קצת את הקושיא איך הן מתירות נדרים, שהרי לא נוהגות להתיר בערב ראש השנה. אך ברור שלא התכוונו לומר שחובה שנשים יגיעו לכל נדרי. ידוע שלא כל הנשים מגיעות לכל נדרי, וזה גם לא אפשרי. מישהו צריך לשמור על הילדים שלא יכולים להיות בבית הכנסת.