התחלתי לצאת עם בחור לפני כחודש וההורים שלי לא ממש מרוצים מהענין (בלשון המעטה). אמנם הם לא אומרים זאת בפירוש אך מבחינתם עדיף שנסיים את הקשר כמה שיותר מהר. הסיבה לכך היא שהבחור ללא תעודת בגרות והוא גם לא לומד ולא מתכנן ללמוד בעתיד. אני לומדת עכשיו לתואר ראשון ומתכוונת בעז"ה גם להמשיך הלאה לתארים מתקדמים. ההורים שלי טוענים שבשלב כלשהו יווצר בינינו פער שיוביל לתסכול לשני הצדדים, ומלבד זאת הסיכוי שלו למצוא עבודה אינו גדול וזה עלול להוות בעיה מבחינה כלכלית. מצד אחד, הבחור ואני מסתדרים טוב מאוד והייתי מאוד רוצה להמשיך בקשר, ומצד שני יכול להיות שההורים שלי צודקים, ואם כן, אז חבל שנגלה זאת מאוחר מדי. האם "פער" שכזה הוא באמת סיבה להפסיק קשר, ואם לא, אז מה לעשות כשההורים באמת מתנגדים לקשר?

לא ציינת מה הבחור עושה. אם הוא לא יוצלח ולא עושה דבר, יש ממש בדברי ההורים. אבל אם הוא עובד וחרוץ, בחור נבון וחכם וטוב אלא שאין לו ראש בנתיים ללימודים אבל יש סבירות שהוא יתקדם אזי יש מקום לבחון את המשך הקשר.