אם כאשר אני צריך להזכיר בברכת מעין 3 גם גפן וגם מזונות ושכחתי והזכרתי רק אחד מהם ונזכרתי באמצע הברכה, מה עושים? מה הדין אם נזכרתי בסוף הברכה? אם בשבת קידשתי ולא אכלתי לחם האם יש לברך על הגפן ועל פרי הגפן?

לשואל, שלום! 1. בברכת מעין שלוש אנו מפרטים את סוגי המזון שאכלנו שלוש פעמים: במשפט הראשון - "על המחיה", לקראת הסיום - "ונודה לך...", ובחתימת הברכה - "ברוך אתה ה' על...". מי ששכח בכל שלוש הפעמים את אחד הסוגים שאכל, צריך לחזור ולברך פעם נוספת, ואז יזכיר רק את אותו סוג ששכח (החיד"א, 'מחזיק ברכה' סי' רסח,ט). 2. מי ששכח בשתי פעמים מתוך שלשתן (הזכיר רק בהתחלה, או רק לקראת הסוף, או רק בחתימה), בדיעבד יצא ידי חובה בפעם הבודדת שהזכיר. שאלה זו, האם בברכה שכוללת שני עניינים ניתן להסתפק בדיעבד בהזכרת אחד מהם בפתיחה בלבד או בחתימה בלבד, שנויה במחלוקת בכמה עניינים, עיין משנה ברורה סי' סי' קפז סק"ד, סי' תכה סקט"ו וסי' תפז סק"ז וביאור הלכה שם ד"ה מקדש השבת, ומכלל ספק לא יצאנו. לכן מסתבר שמחמת "ספק ברכות להקל" יצא ידי חובה בכל אופן, כפי שהסיק בהלכה ברורה (ח"י עמ' תלט-תמ) ובפסקי תשובות (סי' רח הערה 155) 3. אם נזכר בכך לפני שסיים את שם ה' בחתימת הברכה ("ברוך אתה ה'"), יחזור לאזכור הראשון בתחילת הברכה ויאמר את שני הדברים ("על המחיה" וכו', ללא הפתיחה "ברוך אתה ה'"; שבט הלוי ח"ג סי' יח על פי משנה ברורה סי' נט סק"ב). יש אומרים שבמקרה זה עדיף לסיים את הברכה כפי שפתח ואחר כך לברך שוב ברכה חדשה שבה יזכיר רק את הסוג ששכח (פתח הדביר, הובא בשבט הלוי שם, וכן פסק בהלכה ברורה ח"י עמ' תלט-תמ). אולם נראה כהכרעת השבט הלוי הנ"ל שלא לעשות כן, מחשש לברכה שאינה צריכה, מאחר שהכל מודים שבדיעבד אם חזר ל"על המחיה" הרי זה מועיל (הלכה ברורה, שם). יתכן גם שברכה נוספת איננה רק 'ברכה שאינה צריכה' אלא 'ברכה לבטלה', משום שיש אומרים שהנוסח "על תנובת השדה" בפתיחה כולל את כל הסוגים (רבנו פרץ בהגהות הסמ"ק סי' קנא, כא), ואע"פ שבדרך כלל אין חוששים לדעה זו - עדיף שלא להזדקק לברכה חדשה. 4. בשלושה מקרים יש אפשרות לצאת ידי חובה גם ללא שום הזכרה מדויקת של הסוג: א. מי ששתה יין או אכל תמרים ושכח את "הגפן" ו"על העץ" ובירך רק "על המחיה", יצא ידי חובה בדיעבד משום שגם סוגים אלה משביעים במידת מה ('באר היטב' סי' רח ס"ק כג). ב. מי שבירך על ענבים "על הגפן" (שולחן ערוך סי' רח סט"ו). ג. מי שבירך על יין "על העץ" (מ"ב סק"ע). במה דברים אמורים? במקרה הנדיר שהמברך זכר ששתה יין ובכל זאת התכוון בפירוש לפטור את הסוג הזה ב"על המחיה". אבל במקרה הנפוץ יותר של מי שבירך רק "על המחיה" משום ששכח ששתה יין (וכן במקרה ב-ג) - צריך לברך שוב "על הגפן" (עיין שו"ע או"ח סי' קעד ס"ו וביאור הגר"א, משנה ברורה סי' קעד ס"ק כז וסי' רח ס"ק סט, מנחת שלמה ח"א סי' צא אות ו, ובהרחבה בהלכה ברורה ח"י עמ' תמ-תמב; ואמנם בפסקי תשובות סי' רח הערה 157 הביא דעות חלוקות, שהברכה האחרונה הלא מדויקת פוטרת אפילו ללא כוונה, אבל מעיון במקורותיו נראה לענ"ד שהעיקר כדעה הראשונה, ואין כאן המקום להאריך). 5. לשאלתך האחרונה, מי שקידש ולא אכל לחם (אלא עוגה, כדי שהקידוש יהיה במקום שבו סועדים), צריך להזכיר בברכה אחרונה גם "על הגפן ועל פרי הגפן".