האם ואיך קדושה יכולה להתבטא לא רק בעומק ובעדינות אלא גם ב"אטרף", בגסות וברעש החיים? האם יש קדושה שאיננה עדינה?

שלום רב: מחד מעמד הר סיני הוא בקולות וברקים. אולם מאידך לוחות שניים הם הלוחות שלא נשתברו ומכאן למדו חז"ל שיפה הצניעות. לכן נראה שיש מקום במידה מוגבלת לקודש של קולות וברקים. אולם זה מותנה בכך שיש הרבה סוד ועומק פנימי בתשתית החיים. גם בקודש צריך שהפנים יהיה רוב ההופעה והחוץ יהיה טפל ובטל לרובדים בנסתרים והפנימיים. כל טוב