שלום כבוד הרב שליט"א , במסגרת הלימוד, נראה בענין אדם שכבר קיים פו"ר , מקשה הב"ש על הרמב"ם מנין לו שמועילה מחילת האשה ? והרי גם לערב אל תנח ידך . מובא בסוגיא בכתובות, שאדם שיצא ללמוד תורה, אפילו יותר מל’ יום ברשות אשתו, משמע שמועילה מחילתה, והב"ש דוחה ראיה ,זו ואומר שלא מדובר שם בסוגיא ,שמבטל לערב, אלא יכול לקיים את המצווה במקום ,שנמצא עם אשה אחרת!!! וכאן הדבר שלא ברור?! האם יקדש אותה? על תנאי לגרשה? וגם יש חרם דרבנו גרשום לא לשאת אשה על אשתו ! ואם מצפונית בכלל קיים דבר כזה? נא האירו עיננו בעולם החשוך! איך אסביר לתלמדיי שמתחזקים? בברכה רבה

שלום וברכה, הסיפורים בגמרא אודות התנאים ואמוראים שנסעו ללמוד תורה במשך שנים ארוכות שחלקם נשאו נשים שניות במקום לימודם, ארעו קודם שרבנו גרשום מאור הגולה החרים שלא לשאת אשה על אשתו, כך שלא היה עם זה בעיה הלכתית. מבחינה מצפונית לא היה בזה בעיה כיוון שהדבר היה מקובל בתקופתם, ממילא הנשים נשאו על דעת זאת. רבנו גרשום היה ער לעובדה שבמשך השנים הדבר הופך ללא ראוי ובעקבות כך החרים שלא לשאת אשה על אשתו. בברכה, הרב מרדכי גרוס.