שאלה זו נשאלת מתוך צער וכאב עמוק על שכך עלתה בידינו ולהלן המקרה: התגלעה מחלוקת בין שני מתפללים לבין גבאי בית הכנסת כל מקרה בנפרד. מקרה מתפלל א’ היה בגין הרמת קול מתפלל א’ על בן הגבאי שהפריע במהלך הלימוד בבית הכנסת זאת לאחר מספר פניות שקטות שיפסיק התנהגותו הלא נאותה. המתפלל א’ ירא שמים חש שטעה והחליט לבקש סליחה ומחילה מהגבאי, ברם טרם פנייתו פנה אליו רב הישוב שהוא מארגן פגישת פיוס ושיגיע לפגישה בה יהיו נוכחים הרב, הגבאי ומתפלל ב. לשאלה על שום מה גם מתפלל ב נענה שהגבאי חושב שזוג המתפללים מתנכל לו יחדיו. מקרה מתפלל ב היה בעת תחילת תפילה בה מיהר מתפלל ב וביקש להתחיל מהש"צ להתחיל התפילה דקה לפני המועד הרגיל. הגבאי סרב בתוקף ומתפלל ב הרים קולו על הגבאי והחלו חילופי צעקות. שני המתפללים הגיעו לפגישה שיזם רב הישוב עם הגבאי מתוך הבנה וכוונה לפיוס ויישור ההדורים. הרב פתח את הפגישה ואמר לגבאי שיגיד את אשר על ליבו. הגבאי איש שלומו של הרב, עז מצח לכלך פצה פיו בצעקות ובזוהמת לשון על מתפלל ב ואף איים עליו ברצח אם ירים קולו להבא עליו. זאת ועוד הגבאי הדגיש בפניו שתאונת הדרכים הקשה שנגרמה למתפלל ב בו נהרס רכבו לחלוטין ויצא ממנה בחיים בנס היתה כי הוא כבר מקפיד עליו 5 שנים ומתפלל ומייחל שיפגע כי חש שמתפלל ב מתנכל לו. רב הישוב שהיה נוכח לא פצה פיו ולא עשה מאומה ע"מ להביא לשלום בין אדם לחברו. מתפלל ב נפגע מאוד ואמר שאין טעם להמשך המפגש כפי שמתנהל והלך. הגבאי עז המצח מיד פנה למתפלל א וצעק עליו תוך שימוש בלשון מבזה ופוגעת. מתפלל ב ביקש להרגיעו ואמר שבא בקש סליחה כפי שדובר על פגישת פיוס, אך הגבאי המשיך להתלהם ואף עליו איים במכות ורצח אם יעז פעם הבאה להרים קול בבית הכנסת. שוב רב הישוב שנכח שתק ולא היסה את המאיים ולא השתיק והעמיד את הגבאי במקומו ולא הגן על המתפלל. למחרת פנה מתפלל א אישית לרב הישוב וביקש לדעת מדוע שם מכשול בפני עיוור והונה את המתפללים שמדובר בפגישת פיוס כשבפועל לא הגן עליהם ולא נקט בלא תעמוד על דם רעיך. הרב הגיש שהגבאי היה טעון כבלון והיה עסוק בלהוציא אויר. המתפלל השיב שהיה על הרב לפוצץ הבלון ולהעמיד הגבאי על מקומו כמתבקש באופי ותכלית הפגישה וכעת המחלוקת החריפה תוך ביזוי והשפלת המתפללים. כעבור יום נכנס הרב למתפלל ב ואמר שהוא פועל לכך שהגבאי יבקש ממנו סליחה אך עדיין הגבאי נמצא בכעסו. למחרת ביום שבת העלה הרב את הגבאי להיות חזן תוך התעלמות מכך שהגבאי עדיין נוקם ונוטר הלבין פנים ברבים ועומד על דם רעו. שני המתפללים קמו ועזבו את בית הכנסת כי לא היו מוכנים לקבל שהגבאי הרשע הזה יהיה שליח ציבור. גם כשהרב בהמשך השבת נתן שיעור עזבו שני המתפללים את בית הכנסת בטענה שהרב עבר על איסורי תורה ולכן לא ראוי שהם ישמעו ממנו דברי תורה וספק אם ניתן ללמוד תורה ממי שעובר עליה גם אם הוא רב ישוב. חלפו שבועיים והרב בחר להתעלם משני המתפללים, למרות שאחד מהם ניסה לשוחח עמו אך נדחה. המתפללים הללו חשים שהרב מתנהג כראש כנופיה שמקום להשכין שלום בין אדם לחברו הוא העצים המחלוקת ואף מחצין את היחס לטובה שמעניק לגבאי. שני המתפללים מבקשים מכבוד תורתו עצה כיצד לנהוג? האם מותר וראוי להשתתף בתפילה כאשר החזן הוא מאיים לרצוח את חברו ומייחל למותו ? ובעניין הרב האם יש מקום לשמוע את שעוריו או להימנע מכך, שהרי איך ניתן ללמוד תורה ומוסר מאדם שנוהג כך? אנא עצתך. בברכה רבה

אתם צודקים שלא להשתתף בתפילה ששליח הציבור הוא זה שמאיים ולא מוכן להתנצל. אמנם אין להשליך יחס זה אל הרב כיון שהוא רצה להשכין שלו ' אך לא הצליח, ואולי גם הוא מאויים ע"י הגבאי. וכדאי שתגשו לרב ולומר לו שאתם נפגעים משתיקתו והייתם רוצים להבין, כי יש לכם הרגשה לא טובה בלב.