האם צריך לומר סוף התפילה את הפסוק "יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה’ דוחה קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא"? וגם מה הפירוש של הפסוק הראשון? ומה עוד צריך לכוון ב"אנא בכח" חוץ מה-6 אותיות הראשונות בכל משפט של שם מ"ב?

אין חובה לומר פסוקים אלו שלא נתקנו ע"י חז"ל, והם נכתבו ע"י גדולים כעצה טובה אם יש לאדם זמן וצורך להתחזק יותר באמונה ובטחון בד'. אנא בכח היא תפילה גדולה וחשובה שנכתבה ע"י תנאים קדושים, ואם אפשר רצוי לכוין לפחות בביאור המילים והעניינים על פי הפשט.