תפילה דאורייתא

שלום וברכה. כידוע ישנה מחלוקת ראשונים האם יש מצווה מן התורה להתפלל. לרמב"ם כן ולרמב"ן לא. בהתחלה הייתי בטוח שדעת הרמב"ם כאן יחידאית והשיטה המקובלת היא כרמב"ן, דתפילה דרבנן. אבל עם הזמן נזדמן לי לראות שאדרבה,הדעה המקובלת היא כרמב"ם (כן דעת הסמ"ג, העיקרים מ"ד פ"כ, המבי"ט בבית אלוקים, המפרשים בספר המצוות-מגילת אסתר,לב שמח וקנאת סופרים). המפרשים במצווה ה’ מאריכים ביישוב שיטת הרמב"ם ודחיית קושיות הרמב"ן, אבל בסופו של דבר לא הבנתי דבר אחד- אם למסקנה גם ק"ש וגם תפילה הן מן התורה, מה המקום לחלק ביניהן בעניין מי שתורתו אומנותו כרשב"י וחבריו, מדוע שיהיו פטורים אפילו מתפילה אחת ביום ובכל זאת חייבים בקריאת שמע?

בקריאת שמע יש מצוות עשה דאורייתא ובתפילה יש מחלוקת. בזמן שיש צרה על עם ישראל גם לפי הרמב"ן זה דאורייתא, והיום כשיש קשיים וצרות זה מדאורייתא. לגבי רשב"י, תורה זה חיי עולם ותפילה זה חיי שעה, אבל זה רק לרשב"י וחבריו. היום אין לנו אנשים ברמה כזאת, אלא אם כן הוא עוסק במצווה שאז הוא פטור מהמצווה.