ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

המשך הקלדה בחול המועד | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד תשרי תשע"ה

המשך הקלדה בחול המועד


הרב עזריה אריאל

שאלה:
אמנם שיטת הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שנחשב לכתיבה ומחיקה ממש וכן לגבי סריקה אלקטרונית של ספר תורה באם מופיע על המסך שם ה’ כשגולל המסך לעמוד הבא מוחק שם ה’! (כך שמעתי בשם הגרמ"מ יאדלר שליט"א תלמיד ותיק להגרש"ז אוירבאך זצוק"ל)

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "עבודה בהקלדה בחול המועד"

תשובה:
לשואל, שלום!

יישר כוחך. ממה שראיתי כנראה שהרב אלישיב זצ"ל החמיר בזה לכתחילה ולא מעיקר הדין. עיין בפסקי תשובות סי' תקמה הערה 14, שהביא בשמו (מספר 'מבקשי תורה' סי' קו, ולא ראיתיו בפנים) שהתיר למסור בחוה"מ הודעות באיתורית או להשתמש בטלפון כשהספרות מופיעות על הצג, אלא שלכתחילה עדיף להשתמש בטלפון שהספרות אינן מופיעות על הצג. ראה גם בספר גנזי הקודש עמ' רצח, לגבי מחיקת שם ה' שעל מסך המחשב, שנראה שהרב אלישיב התלבט בזה ושהורה שלכתחילה יש להתרחק מזה. ובספר 'עידן המחשב ולקחיו' (מאת הרב יואל שוורץ, עמ' 67) כתב בשם הרב אלישיב ש"אין דעתו נוחה מהקלדת דברי חולין במחשב בחול המועד".

על כל פנים רוב הפוסקים הקלו בזה מן הדין. ב'חול המועד כהלכתו' (פ"ו סעיף צח, עמ' רכח) התיר לכתוב במועד במחשב למרות שהאותיות נראות על צג המחשב, ובהערה (רכו) הסביר שזהו כתב שאין בו ממשות אלא הבהוב של אותות אלקטרוניים וגם אינו מתקיים. ב'הוספות ותיקונים' שבסוף הספר (עמ' תמו) כתב במפורש שטעם זה מתיר את הכתיבה אפילו שלא לצורך המועד. וכן בשו"ת באר משה (שטרן) ח"ז סי' לט, ובשו"ת שבט הקהתי ח"א סי' קסח (אלא שחילק שם בין מחשב כיס, שמותר, לבין מחשב גדול, שלדעתו הכתיבה בו היא מעשה אומן; הדברים נדפסו בשנת תשמ"ז, והיום ברור שגם כתיבה במחשב גדול היא מעשה הדיוט). ותמהני על בעל 'פסקי תשובות', שהביא (סי' תקמה הערה 14) את המקורות הללו, ובכל זאת כתב בפשטות בהמשך שההיתר הוא רק לצורך המועד, נגד המפורש בדבריהם.

ולמעשה, הרי הכתיבה במחשב יכולה להיות לכמה מטרות: א. צורך הנאת האדם במועד, שזהו "צורך המועד". ב. צורך עבודתו, שעל זה כתבתי בתשובה הקודמת שבוודאי אין זה נכון להיות שקוע בעבודתו במועד אע"פ שכל מלאכה כשלעצמה מותרת. ג. צורך תורני של כתיבה: אם היא דבר האבד, כגון חידוש תורה שיישכח, הרי זה פשוט להתיר (שו"ע סי' תקמה ס"ט ומ"ב סקמ"ז), והשאלה העיקרית היא על כתיבה תורנית שאיננה דבר האבד במובן זה שמשהו יישכח אלא שהאדם התרגל לכתוב ולסכם אגב לימודו, כפי שדרשו דורשי רשומות על "וקנה לך חבר", וכעת אם ילמד בלא כתיבה נמצא לימודו פגום וזה גובל בביטול תורה וגם בביטול שמחת המועד למי שלומד שבעה ימים באיכות נמוכה. לכן לענ"ד יש להקל בזה למעשה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il