לכבוד הרב שליט"א (שו"ע אורח חיים סימן י"ד סעיף ג’) מדוע דוקא לגבי "שאלה כשהיא מצויצת" חיישינן אם הקנה לו או לא, ורק מברך על טלית המיוחדת למצוה ועוד הרבה סיבוכים, לעומת השואל טלית שאינה מצויצת שהטיל ציצית, שלפי המשנ"ב יברך (אשכנזים) בלי שום הוא אמינא שהוא השאיל שלא ע"מ להקנות? כלומר, מה ההבדל בין מצויצת לשאינה מצויצת לגבי קנין?

שלום לדעת המגן אברהם (סק"ה) אפשר לברך על טלית שאולה אף אם מעיקר הדין לא חייבים להטיל בה ציצית או שלא חייבים לברך עליה כמו אישה הפטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא שלדעת האשכנזים יכולה לברך כשמקיימת את המצוה. כמו בנטילת לולב. ואכן לשיטתו, אתה צודק שאף בשואל טלית מצוייצת יכול לברך על המצוה. אולם דעתו אינה מסוכמת על כל הפוסקים להלכה, ואף המשנה ברורה שהביאו בסק"ט, נראה מהמשך דבריו בסוגיא שאין דעתו מסכמת לגמרי למג"א, וכפי שכתב בסקי"א שכתב שטוב לבקש מהמשאיל שיכוון להקנות את הטלית ולא הזכיר את דעת המג"א שבכ"מ יכול לברך, וכן נראה מדבריו בסקי"ד לגבי הלוקח טלית של חברו שלא מדעתו שלדעת המג"א יכול לברך [כמו שנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא] ואילו במשנה ברורה נטה לומר שלא יברך. כתבתי רק עיקרי הדברים ויש עוד מקום להרחיב בסוגיא. בהצלחה.