בס"ד לכבוד הרב שלום! אני בחור ישיבה בשיעור ו ובעזרת ה’ אתחתן בעוד חודשיים. שאלת הפרנסה בהמשך חיינו, מעסיקה אותי ואת אשתי לעתיד, (אשתי כעת סטונדטית לחינוך). חשבתי ללמוד את מקצוע ההוראה בתוכנית שהלימודים מתרכזים בימי שישי בלבד ובימים מרוכזים בבין הזמנים, בנוסף יש גם קורסים מתוקשבים שאותם עושים בשעות הפנאי (תוכנית שבה לומדים שלוש שנים). חשוב לי לציין את העובדה כי נכון לעכשיו אני לומד בצורה טובה ובהתמדה רבה, וכי אני חושש שלימודים אלו יסיחו את דעתי מלימוד התורה ויגזלו חלק מזמני. אני מקווה מאוד להמשיך בלימוד ולהיות תלמיד חכם. האם נכון יהיה שלא ללמוד מקצוע כעת ולבטוח בה’ שיזמן את פרנסתי בשפע ממקום אחר? או אולי יש צורך דווקא בלימודים אלו כחלק מחובת ההשתדלות? כמו כן אינני יכול לדרוש מאשתי לעתיד שתבטח בה’, ובסוף ייתכן שעול הפרנסה יוטל עליה. תודה רבה!

איני מכירך, התייעץ עם רבותיך. עקרונית אפשר גם ללמוד הוראה מן הצד ולשקוד רוב הזמן על התורה, בתנאי שמנצלים כל רגע פנוי לתורה. אך אין להתייחס להוראה רק כאל פרנסה, אלא יש לראות בה שליחות וללמוד ע"מ ללמד.