מדוע נאמר אל תעשו עצמכם כעורכי הדיינין? האם אסור ללמוד משפטים ועריכת דין? מדוע נאמר הטוב ברופאים לגהינום? האם אסור ללמוד רפואה?

שלום א. פרשני המשנה הסבירו את המושג 'עורכי הדיינים' באופנים שונים: רש"י והרמב"ם (בפירוש המשניות) הסבירו כי הכוונה היא לבני אדם שאינם דיינים, המלמדים את בעלי הדין להתמודד עם החקירה הצפויה להם מאת הדיינים. "אם יאמר השופט כך - תהיה תשובתו בכך, ואם יטען בעל הדין בכך - תהיה התשובה כך". ר' עובדיה מברטנורא (בפרושו השני) הסביר כי כוונת המשנה היא לתלמיד היושב לפני רבו הדיין, שלא יחשיב עצמו כגדולי הדיינים וידבר לפני רבו כפוסק את הדין, אלא יכיר את מקומו וישקול היטב את דבריו לפני שמציעם לפני רבו. רבינו יונה הסביר שהמשנה מכוונת אל הדיינים עצמם ולא אל הציבור. לדבריו, כוונת המשנה היא שלא ילך אדם לדיין יקבל ממנו חוות דעת מסוימת, וכשייפסק הדין נגדו ישלוף את חוות הדעת של ראש הדיינים שקיבל קודם לכן ויטען כנגד פסק הדין שקיבל כעת. א"כ, יש פירושים למשנה זו המביעים יחס שלילי כלפי המקצוע של עריכת דין, אולם אלו לא הפירושים היחידים. כמו כן, פעמים פעולת סידור וארגון הטענות על ידי העו"ד תהיה מותרת כאשר אין בה לימוד טענות וחלקלקות לשון כנגד הדיין וכנגד בעל הדין השני. יש מקום לברר באריכות רבה את מקומו של העו"ד על פי ההלכה, ואין כאן מקומו. ב. הסבר המשנה - טוב שברופאים לגיהנם - בעל התפארת ישראל בפירוש המשנה (קידושין פרק ד משנה י"ד) מדייק מלשון המשנה ומסביר את כוונתה. הדיוק בדברי המשנה "טוב שברופאים" בא ללמדינו ש"רק מי שחושב את עצמו שהוא המומחה היותר טוב שברופאים" הוא עתיד לנחול גיהנם כיון שבגאותו הוא סומך על ידיעותיו ושיקול דעתו בלבד "ואינו מתיעץ עם חביריו, כראוי למי אשר בפיו ובקולמסו מונח חיים או מות, וגם...אינו חושש לעיין היטב בספרי הרפואות קודם שיתן להחולה סמי רפואה קודם שידע מהן שלא יוכלו להזיקו כראוי". למדנו מדבריו שהרופא הגאוותן שאינו מוכן לשמוע את חוות דעתם של חבריו, ולא שוקל ובודק בספרים ובמחקרים החדשים והמעודכנים כיצד לרפא ולעזור לחולים שתחת ידו עליו דברה המשנה ועליו נאמר שסופו לבוא לגיהנם. יום טוב