שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום רב.. אספתי במשך כמה שבועות מספר שאלות שרציתי מענה ואשמח אם תענו וסליחה על כמו השאלות.. 1.בהבדלה מכוונים את הידיים לכיוון הנר כשהאצבעות מקופלות,למה עושים ככה? 2.איזה ספרים משה קיבל בהר סיני האם גם את המשך מסעו ומותו כמו בספר במדבר ודברים? 3.מה גדולי הדור אומרים על נשות השאל/טאליבן ועל הלבוש מושך תשומת לב שלהן? 4.לפני שלושת הסעודות בשבת אני אומרת לשם יחוד קדושא - "קיי בוואו קי ביחדוא שלים" איך אני מבטאת את זה במילים אני לא יודעת אם אני אומרת את זה נכון? 5.האם אפשר בשבת להתיר קשר פשוט כמו קשר של נעליים או קשר של שקית? 6.מה נחשב הפסק בברכה והאם להתעטש או לפהק נחשב גם? 7.האם מותר להתפלל או לברך ליד נעליים שאין להם ריח? 8.אם אני הולכת לישון אחר עלות השחר האם כשאני קמה בצהריים אני צריכה ליטול ידיים בברכה? 9.האם יש דבר כזה נשמות של רשעים שמפסיקות להתקיים?זאת אומרת שהקדוש ברוך משמיד אותם או שלכל אחד יש מקום אצל הקדוש ברוך כל אחד ומדרגתו? 10.אם אני רואה חדשות בערב ויש כתבות על פשע וחקירות שמתנהלות ומדווחים עליהם ושמות האנשים ותצלומים האם זה נחשב לשון הרע? 11.ההורים שלי במצב כלכלי מעורר ואני בסך הכל בת 20 והם כבר לקחו ממני הרבה צ’קים בלי כיסוי ועשו לי קצת בלאגן שמה..האם אני יכולה לסרב לתת להם יותר להתקרב לבנק שלי ,בהתחשב בעובדה שאני גרה איתם והם מאכילים אותי.. 12. אני יודעת על מקום שמוכר אוכל עם עובש האם להלשין עליו למשרד הבריאות? 13.אני יודעת שהקוסמטיקאית שלי מעלימה מס האם לדווח עליה? 14.מאיזה שעה אפשר להגיד קריאת שמע שעל המיטה אני יודעת שעד עלות השחר מותר,אבל מאיזה שעה מתחילים לומר 15.מותר לאכול על הריצפה לא ישירות אלא על שמיכה ? 16.מוצר שעשיתי בו פגם בטעות לדוגמא כשחיפשתי מוצר אחר הפלתי משהו בטעות ופגמתי אותו או שעשיתי חור.? תודה רבה מראש:) יישר כוח על העזרה שלכם :)
תשובה
שלום 1. בשו"ע (סימן רח"צ סע' ד') נפסק: "אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת". כדי לקיים הלכה זו נוהגים להסתכל בצפורנים ולראות אם יכול להבדיל בי הציפורן לבשר של היד שזהו שיעור האור שיוכל להכיר בין מטבע למטבע. סיבה נוספת, הציפורנים מסמלות ברכה כיון שהן גדלות ומתרבות כל הזמן, ואנו מסתכלים בהן להמשיך ברכה לימי השבוע. כמו כן גם מסתכלים בכפות הידיים שיש בשרטוטי היד סימן ברכה. משנה ברורה (סימן רח"צ ס"ק ט') סיבה נוספת הביא הרב החיד"א שתחילה יש להכניס את אצבעותיו לתוך ידו (=לקפלם לכיוון היד) וממילא נעשה מעט חשוך מתחתיהן, אחר כן יש לפשוט את האצבעות כלפי חוץ ואותו מקום שהיה חשוך נעשה מואר, "נמצא אור במקום חושך" וכך מקיימים את ההלכה "עד שיאותו לאורו". 2. משה קיבל בהר סיני את כל חמישה חומשי תורה. לגבי הפסוקים האחרונים בספר דברים (מפרק ל"ד פס' ה' עד סוף הספר) מובא בברייתא בגמרא (מנחות דף ל/א) הדיון הבא: לדעת רבי יהודה שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה כתב יהושע בן נון שכן לא מסתבר שמשה רבנו כתב וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶֽבֶד ה' וכו'. הגיב על דבריו אמר לו רבי שמעון "אפשר ספר תורה חסר אות אחת?" היתכן שלא כל התורה נמסרה לנו מפי משה רבנו?! אלא שפסוקים אלו "הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע" פירוש הדבר שאת כל התורה כולה הקדוש ברוך הוא אמר למשה ומשה חזר אחריו כדי שלא יטעה וכתב את הדברים, שמונת הפסוקים האחרונים העוסקים במיתתו של משה משה לא היה חוזר אחרי הקדוש ברוך הוא מרוב צער אלא כתב אותם מיד. 3. ההנהגה הראויה והנכונה לכל אדם היא לעסוק ללמוד תורה מפי רבנים הידועים כתלמידי חכמים שיש להם מסורת של הלכה ופסיקה ומהם לשאול עצה והלכה וכפי שיורו לו כך עליו לעשות. אין ראוי לעשות מעשים שיוציא שיוציאו לעז על דורות ראשונים או על חכמי ישראל שלא הורו כשורה. 4. כפי שציינת בשאלה כך יש לומר. 5. קשר של נעלים – עניבה על גבי קשר: אשכנזים - המשנה ברורה (סי' שי"ז סקכ"ט) פסק שההיתר לעשות עניבה על גבי קשר הוא רק כשעשוי להתיר בו ביום. מעבר לכך יש רק לעשות רק עניבה ללא קשר מתחתיה. ספרדים - הילקוט יוסף (שבת חלק ב' סימן שי"ז סע' י"א) פסק שמותר לקשור קשר ועניבה על גביו. אך טוב להחמיר (ולא לעשות כן) אם לא עומד להתירו בתוך שבעה ימים. לגבי קשר בשקית – אם הכוונה לקשר אחד שעושים על ידי שני קצות השקית מותר. 6. אין לעשות הפסק בשעת הברכה וכן בין הברכה למצוה או להנאה (אכילה, שתיה, וכדו'). במקרה של אונס כגון פיהוק או עיטוש יש להמשיך בברכה מיד בסיומם. 7. כן. 8. מי שהיה ער כל הלילה והלך לישון אחר שעלה עמוד השחר 1. אם הלך לישון קודם שהתפלל: א. אם ישן שינת קבע (חצי שעה ומעלה) אזי לאחר שקם ונטל ידיו יכול לברך ברכת על נטילת ידים. ב. אם ישן שינת ארעי דינו כמי שהיה ער כל הלילה שאינו יכול לברך אלא אם כן קודם הנטילה יטנף את ידיו. (ברכת הבית שער לב סעיף ה') 2. אם הלך לישון אחר שכבר התפלל תפילת שחרית - לאחר שקם אין לברך ברכת על נטילת ידיים. (משנה ברורה סימן ד' ס"ק א' וסימן נ"ב ס"ק ב') 9. הרמב"ם (הקדמה לפרק "חלק" (סוף מסכת סנהדרין) ובאיגרת תחיית המתים) מחלק בצורה הבאה בין המושגים (עולם הבא, ימות המשיח, תחיית המתים) לפי הסברו תחיית המתים תהיה לצדיקים (ולא לרשעים!) בזמן העתיד לבוא לחיות חיי אושר בעולם הזה. אבל בהכרח גם חייהם אינם נצחיים, אלא הם ימותו ורק נשמתם תישאר לעד. לדעתו, עונשם הגדול של הרשעים הוא בכך שהם אינם זוכים להישארות הנפש, לה זוכים הצדיקים, והוא הכרת המוזכר בתורה. הרמב"ן בספרו "שער הגמול" (שהוא הפרק האחרון של ספרו הגדול יותר – תורת האדם) מחלק את הגמול לשלושה חלקים (עולם הזה, מיד לאחר המיתה, עולם הבא המתחיל בתחיית במתים) לפי הסברו מיד לאחר המוות נשמות הצדיקים נמצאות בגן עדן, ובגיהנום נמצאות נשמות הרשעים. נשמת הרשע נידונת באש גיהנום במשך שנים עשר חודש ולאחר מכן, כיון שנתכפרו עוונותיה, היא מועברת לגן עדן. רק נשמות שהרשיעו באופן חמור במיוחד, מתייסרות בגיהנום לנצח. כמו כן בעולם הבא המתחיל עם תחיית המתים - יתעדנו הצדיקים בהיותם בגופם בגן עדן הגשמי ("גן עדן התחתון"), והרשעים יידונו בגיהנום. 10. לצערנו העיתונאים בחדשות לא פועלים על פי הלכות לשון הרע, על כן יש בזה איסור וחשש ללשון הרע ורכילות. בכל מקרה העיסוק הרב ברע שיש בעולם (אפילו כשאין בעיה של לשון הרע כגון בדיבור על גויים) אפילו שהאדם לא שותף לו אלא רק בצורה פסיבית (צופה בטלויזיה) מפחיתה את ראית הטוב וההתקדמות של העולם ושל כל אחד מאיתנו, וגורם לראות בכל מקום (בעבודה, בבית וכדו') את הרע והחסרון ולא את הטוב והחיובי, מה שממעט לבסוף את ההודאה להקב"ה ואת ההתפתחות והעשייה בחיים. 11. עיקר מצוות כיבוד ההורים הוא לשמשם ולסייע להם בכל מה שיצטרכו. למשל, הורים שצריכים עזרה בניקוי הבית – מצווה לעזור להם. וכן אם ההורים צריכים סיוע בשליחויות, כגון שהם מבקשים מבנם שיקנה עבורם מזון או בגדים, או יביא להם תרופות מבית המרקחת – מצווה עליו למלא שליחותם. (שו"ע יו"ד סי' ר"מ סע' ד') בעניין הוצאת ממון על כיבוד הורים: (ע"פ שולחן ערוך סי' ר"מ סע' ה' וכפי שסיכם הרב אליעזר מלמד את הדברים בספר פניני הלכה ליקוטים חלק ג' הלכות כיבוד הורים) א. כעקרון, מצוות כיבוד הורים היא על חשבון ההורים. ב. כאשר אין להורים כסף לממן את צורכיהם, יש מצווה לילדים לפרנס את הוריהם. ג. מצד מצוות הצדקה ניתן לכוף את הבן לתת להוריו כסף שיספיק לקיומם. וניתן לחייבו לתת להם את הכסף שהוא חייב לתת לצדקה, שהוא לכל הפחות עשירית מרווחיו, ובמקרה הצורך ניתן לחייבו לתת להם אף חמישית מרווחיו. ד. אם יש לבנים סכום מועט המספיק לצרכי עצמם או לצרכי הוריהם, אינם חייבים לתת את כספם להורים, אבל כתבו האחרונים שמצווה אך לא חובה על הבנים לחזר על הפתחים כדי לאסוף צדקה לצורך הוריהם (בן איש חי שנה שניה פרשת שופטים אות ח'). ה. מצד הדין מותר לאדם לתת את מעות הצדקה שלו להוריו, אבל אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו וגם להמשיך ולתת מעשר כספים לצדקה, אין ראוי שיתן את כספי הצדקה להוריו. ואמרו חכמים, שתבוא קללה למי שמפרנס את הוריו מכספי מעשר הכספים שלו. ו. אם ביכולת ההורים לקיים את עצמם כראוי אלא שאינם רוצים לעבוד או שהם חוסכים מאוד, אין הילדים חייבים לפרנסם, (כן משמע מחת"ס יו"ד רכט, וכך מובא בשם הרב בן ציון אבא שאול בס' מורא הורים וכבודם פ"א אות י"ט) ז. במצב של התנגשות, שאם הבן יבוא לסייע להוריו יפסיד את פרנסתו, אם על ידי כך לא יהיה לו מה לאכול באותו יום ויצטרך לחזר על הפתחים - פרנסתו קודמת. וכן הורו האחרונים שאם על ידי הסיוע להוריו יעדר רבות מעבודתו עד שיפסיד את מקום עבודתו, ויצטרך לחזר על הפתחים – במקרה זה פרנסתו קודמת והוא פטור מכיבוד הורים. (שו"ת שבט הלוי ח"ב קיא אות ג'). ח. מבחינה ממונית אין הבן צריך לשאת בנזק שגרמו לו ההורים. ולכן אם ההורים גרמו לבן הפסד כגון: שזרקו את ארנקו לים, יוכל לתבוע אותם למשפט בבית הדין, וכמובן שהם יתחייבו לשלם לו. ואם הוא יכול לעצור אותם, שלא יזרקו את ארנקו, יש אומרים שעדיף שיעצור אותם, ובתנאי שלא יפגע בהם אלא רק יבלום אותם. ויש אומרים, שהואיל והוא יכול לתובעם לאחר מכן בבית דין, אין לו לעוצרם בכוח הזרוע. ואם ברור לבן, שלאחר מכן, ההורים עצמם יצטערו, וישאלוהו למה לא עצרת בעדנו בכוח, מותר לבן לעצור אותם, הואיל וזהו בעצם רצונם (רמ"א בשו"ע יו"ד רמ, ח). ט. חשוב לציין שהדרך בה ניתן הסיוע לא פחות חשובה מהסיוע עצמו. פעמים שהבן או הבת עוזרים להוריהם בפנים זעופות ובקוצר רוח ובמורת רוח וליבם של ההורים נכמר בקרבם, על שילדם נוהג עמם בזלזול ובחוסר רחמים. ועל כך אומר הפתגם: "אב אחד מפרנס עשרה בנים ושמח, ועשרה בנים אינם יכולים לפרנס אב אחד". 12. תחילה יש להזהיר את המקום ולדרוש ממנו להפסיק את מכירת האוכל המקולקל. אם הדבר ממשיך יש להודיע לו שלא יהיה מנוס מפניה לשלטונות ולמשטרה, אם אכן הדבר ממשיך יש לדווח עליו. 13. נציין כאן את תשובת הרב דוד חי הכהן כפי שהובאה באתר: כיון שהיום העלמת מס היא מכת מדינה ורוב האנשים לא מודעים לאיסור ולנזק שנגרם לעם ישראל על ידי כך ולכן אותם אנשים נחשבים כשוגגים, אין להלשין עליהם. אפשר לשלוח להם מכתב בעילום שם באזהרה שאם לא יפסיקו ימסרו אותם לשלטון, אבל להלשין ממש אסור. 14. מצאת הכוכבים. 15. כן 16. השאלה לא ברורה כל כך, אם תוכלי לבאר יותר אשתדל לענות בעז"ה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il