1. הבנתי שלכל דבר הלכה, השמאל של איטר הוא הימין של כל אדם חוץ מנטילת ידים שחרית שהוא מתחיל את הסירוגין גם עם מים על היד ימין של כל אדם, כמו כולם, ולא ביד שמאל. ובכל מקום שלא הוזכר ימינו, שהוא שמאל של כל אדם, האיטר תמיד מתנהג הפוך. האם זה נכון? איך עלי להתנהג באופן כללי בכל מקום? ואם דין זה נכון לגבי נטילת ידים שחרית, מהי הסיבה? ואם יש סיבות לחלקי התשובה נא לציין אותן. תודה. 2 .אם יש הלכות המיוחסות לספירות, כמו קידוש בחסד יד ימין, שאני יודע שאני צריך לעשות ביד שמאל. אז האם אצל האיטר המיקומים של כל הספירות הן הפוכים או איך יש לי לישב כל הדברים שאני כאיטר עושה הפוך? 3. האם יש כלל למנהגי אשכנזים כמוני וגם לספרדים או בצורה אחרת של כלל?

שלום רב: בהלכה יש בכך דיון ארוך. מצאנו במקומות רבים בהם ההוראה מפורשת לאיטר יד ללכת לפי יד ימין שלו כלומר את המצוות והדברים החשובים הוא עושה עם היד החזקה שלו. הסיבה לכך היא שאנו רוצים להחשיב את מה שאנו עושים ואנו מחשיבים זאת על ידי כך שאנו עושים את מעשנו ביד החזקה שלנו. כך מצאנו בשולחן ערוך לגבי החזקת כוס של ברכה בס' קפ"ג סעיף ה' שאיטר מחזיק בימין שלו כלומר בשמאל של כל אדם. אולם לגבי החזקת ג' מינים שכתוב להחזיק בצד ימין את ג' המינים שם מצאנו מחלוקת בין השו"ע שפסק שגם איטר יד מחזיק כמו כל העולם לבין הרמ"א שפסק גם שם שיחזיק בימין דידיה. שם אנו רואים שיש מחלוקת בין השו"ע שסובר שהולכים לאחר ימין דעלמא ולא אחר ימין שלו. בס' ר"ו יש לענין החזקת פרי לפני הברכה מובא במ"ב ס"ק י"ח בשם מספר פוסקים שיש להחזיק בימין שלו ולא לפי העולם. ומצאנו גם לענין חליצה באבה"ע ס' קס"ט סע' כ"ו (כו) אטר ברגלו, י"א שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה (ונהגו כסברא הראשונה, וע"ל בפי' הסדר סעיף מ'): אם כן אנו רואים בשולחן ערוך שהוא הסתפק בענין. לכן נראה לומר שבכל מקום שזה ספק מהתורה ולא רק ענין של מעלה ולכתחילה השולחן ערוך הסתפק ואמר לעשות מספק בשתי הצורות. אולם לגבי רוב המקרים שמדובר על דינים מדרבנן לפי האשכנזים ההכרעה היא כפי שכתבת כלומר הולכים תמיד לפי הימין דידה. וכך גם לגבי התלבשות שכתוב להקדים ימין לשמאל יעשה לפי ימין שלו כלומר יקדים את השמאל. אולם לענין נטילת ידים שמדובר שם על נטילת ידים שנוגע להסרת הקליפה והטומאה שבאה לאדם בבוקר שאינה קשורה לכוח הפעולה של האדם שם הוזכר שיטול אדם קודם בימין של כל העולם ורק אח"כ בשמאל. לגבי נטילת ידים לסעודה הוזכרה מחלוקת באחרונים. ולמעשה כותב הפמ"ג שיעשה כמו בנטילת ידים בשחרית כלומר יטול לפי ימין דעלמא. אולם לפי השולחן ערוך הענין מורכב יותר וצריך לתרץ את הסתירה שיש בשולחן ערוך בין דין לולב לדין אחיזת כוס של ברכה. וע' בב"י שם בס' תרנ"א מה שכתב שכיון שמדובר על החשבת ג' מצוות הולכים לפי ימין העולם. והמג"א בס' קפ"ג ס"ק י"ד שאל על דברי השו"ע שסתר את עצמו בין ס' קפ"ג לס' תרנ"א. ואולי יש לחלק בין החשבת דבר לבין חביבות שבכל דבר שזה חביבות הולכים לפי כל העולם. להראות חיבתו הוא עושה לי כל העולם. החשבה שהוא מחשיב הולכים לפי הימין שלו. והברכי יוסף שם בס' קפ"ג נקט שהשו"ע בס' קפ"ג רק הביא דעה שיאחז בימין דידיה. אולם למעשה פסק שהולכים לפי ימין העולם. ולי נראה שהשו"ע לא הכריע בענין ונתן אפשרות לכל אדם להחשיב את מה שעושה לפי דרכו. מי שקל לו לאחוז דבר ביד ימין של כל העולם יעשה כך. אולם אולי אחיזת הכוס קשה יותר לאדם לכן יחשיב את הדבר בכך שעושה עם היד החזקה שלו. לגבי שאלתך כיצד זה מסתדר עם ענין הספירות. ניתן לומר שעשייה ביד החזקה היא נחשבת תמיד ימין גם אם בצד השמאלי. כל טוב