אם לזון זו חובת הבעל מהתורה. איך יש תקנה שמעשי ידיה כנגד מזונותיה?

שלום וברכה, נחלקו הראשונים האם חובת הבעל לזון אשתו היא מן התורה, דעת הרמב"ם שהוא מן התורה, והר"ן והרמב"ן סוברים שהוא מדרבנן. (עיין בנו"כ על שו"ע אבה"ע סימן סט סעי ב) רב הונא מבאר (כתובות נח ע"ב) שחז"ל תקנו שמעשי ידי האשה יהיו של הבעל "משום איבה" כדי שלא יהיה איבה בין הבעל לאשתו בראותו שלמרות שהוא זן אותה, היא מרוויחה כסף ושומרת אותו לעצמה בצד. כך שגם לסוברים שחובת הבעל לזון אשתו הא מן התורה. חז"ל ראו לנכון לתקן שכנגד מה שהבעל זן אשתו היא תביא לו את מעשה ידיה, כדי שלא יהיה ביניהם איבה. המשמעות של התלייה ההדדית של הדברים הוא, שאם תרצה האשה, תאמר לבעלה אני מוותרת על חובתך לזון אותי, ואשמור את מעשי ידי לעצמי. כדברי הגמ' שם. בברכה הרב מרדכי גרוס.