בס"ד שלום. לצערי בשנה האחרונה דיי קשה לי בעניין האמונה שה’ טוב. אני מנסה להבין ממה זה נובע ונראה לי שאחת הסיבות היא שיש דברים שפשוט לא הצלחתי עדיין לקבל עליהם הסבר ש"יתיישב" על הלב. דבר אחד שאני מנסה לברר אותו ובאמת לא מבין אותו זה למה להודות על המזון? למה לברך ברכה אחרונה על המזון? ברכה ראשונה ברור לי למה שייך להודות ולברך על זה/למה ה’ טוב בעניין זה- שהרי ה’ יכל לברוא את המציאות באופן כזה שהאכילה הייתה כמו נשימה שהאדם לא היה נהנה ממנה אבל היה חייב אותה ולכן על כל הטעמים הרבים והנפלאים וההנאה הרבה מהאכילה ראוי לברך ברכה ראשונה. אבל לגבי ברכה אחרונה: הרי ה’ ברא את המציאות באופן כזה שהאדם לא יכול להתקיים בלי מזון. והרי ה’ שלח את האדם לעולם בעל כורחו אז ברור ובלי שום ספק שהוא חייב לתת לו מזון אז מה שייך בכלל להודות על זה?! ויותר מכך האדם גם נענש "בזעת אפיך תאכל לחם" ובד"כ האדם צריך להתייגע ולטרוח הרבה בשביל הפרנסה וזה בנוסף לעניין שכתבתי שהאדם לא יכול להתקיים בלי מזון ובעל כורחו נשלח לעולם, ועוד שיודה על זה- על דבר שצריך להיות כ"כ מובן מאליו? בנוסף אשמח שתייעצו לי על ספרים שעוסקים בעניין האמונה שה’ טוב/וגם מקורות השייכים בדיוק לשאלה הספציפית ששאלתי על המזון. תודה

שלום רב אתה יכול לקרוא בספר חובת הלבבות בשער הכרת הטוב. הברכה על המזון היא ברכה על כך שהמזון היה יכול להיות מזון בהמי שהינו מזון גס שהיה גם הופך אותנו לאנשים גסים. והקב"ה מזכה אותנו לאכול אוכל אנושי אוכל זך אוכל שאינו גס. הברכה היא מחברת את האוכל לארץ ישראל שבה הצד החומרי אינו חומר גס וטמא אלא חומר טהור וזך. אנו מזכירים את ירושלים והמקדש משום שחלק משמעותי בירושלים ובמקדש זה האכילה הקדושה האכילה של אנועדה רק לתת מזון לנפש הבהמית שבנו אלא בעיקר אוכל מלאכי אוכל שמחדיר בנו יראת שמים. כל טוב