ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה ברכות הגומל ושעשה לי נס

ברכת הגומל על נסיעה לאילת

שאלה
שלום הרב. למנהג האשכנזים, שלא מברכים הגומל על נסיעה רגילה - האם גם הם צריכים לברך על נסיעה לדרום, כלומר לבאר שבע, מצפה רמון, דימונה, אילת וכן הלאה? הביאור הלכה בסימן רי"ט, בד"ה יורדי הים כותב שהולכי מדבריות מברכים אפילו אם לא קרתה להם שום סכנה. האם צריך לברך? אם באמת צריך לברך, מי שנוסע כל שבוע לשם, למשל חיילים שהבסיס שלהם קרוב לאילת, האם עליהם לברך כל פעם, או שהם דומים ליורדי הים שלא מברכים כל עוד הם לא סיימו את ההפלגה שלהם, במשנה ברורה שם ס"ק א? תודה רבה!
תשובה
לשואל, שלום! המנהג המקובל אצל יוצאי אשכנז שלא לברך על נסיעה באזורים מדבריים בתוך הארץ. בביאור הלכה שציינת (סי' ריט ס"א ד"ה יורדי) כתב: "לפי מנהג אשכנז דבדרך אין מברכין אפשר הוא הדין גם גבי נהר אין מברכין, דלא שכיחא סכנתא כמו גבי ים גמור, כן נראה לי. ודע עוד דפשוט דלכולי עלמא בין בים ובין במדבר מברכין אפילו לא קרה לו שום סכנה, כגון שעבר הים ולא היה שום רוח סערה וכהאי גוונא, או הלך במדבר ולא תעה בדרך ולא חסר לו מים... כיון שעלול לו לקרות מקרים כאלה צריך לאודויי שניצל מזה". הוא לא כותב שמכיוון שיש הלכה לברך הגומל על ים ומדבר אין הבדל בין ים ומדבר כזה לאחר; אדרבה, לגבי נהר הוא פוטר משום שהסכנה בו אינה שכיחה. כל שכתב הוא שמי שעובר במקום שיש בו פוטנציאל לסכנה, גם אם לא קרה שום דבר חריג צריך לברך. לגבי נסיעה במדברות בתוך הארץ בימינו כתב הגרא"ח נאה ('קצות השלחן' סי' סה, בדי השלחן סק"ב): "בזמן הזה שנוסעין ממקום למקום עם מסילת ברזל, אע"פ שעוברים על פני מדברות, מכל מקום כיון שלא שייך סכנת חיה רעה ולסטים מסתבר דהוי כמעיר לעיר ואין צריך לברך". וכך מסתבר, מאחר שבנסיעה זו אין שום סכנה מיוחדת בהשוואה לנסיעות אחרות ברחבי הארץ, וגם מי שייתקע על אם הדרך ללא מים ומזון יכול להשיגם בקלות מעוברים ושבים.
עוד בנושא ברכות הגומל ושעשה לי נס

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il