שלום. אם אדם מרגיש כל חייו חיפוש אחר תכלית באופן יום יומי באופן אינטנסיבי,ולא מוצא מרגוע לנפשו למרות שמצא את תורת החיים שזה בעצם קיום המצוות מה עליו לעשות? בשלב מסוים ישנה כבר הרגשה שדרכו אולי איננה נכונה , הוא לא מרגיש סיפוק. כל רגע ורגע יש השתוקקות עצומה להבין את משמעות החיים ואת התכלית של העולם, ולשבת ולקרוא תהילים או לעסוק במשהו שדומה לזה לא נותן כל פעם מחדש את תחושת הסיפוק.. ואת תחושת ההבנה של מהו עולם הבא ומה הסיבה שבשבילה נולדנו..

שלום רב חיי האמונה טומנים בתוכם את ההרגשה שאתה מתאר. עיין על כך בפרק א' בספר מסילת ישרים ובסוף פרק ג' בספר תפארת ישראל של המהר"ל מפראג. המחשבה שהאמונה צריכה לתת הרגשת סיפוק אינה מדויקת. ודאי שהאמונה ממלאת אותנו חיים אולם אמונה אינה תלויה בדבר גם לא בהרגשת הסיפוק. לפעמים הנסיון של הקב"ה הוא בכך שאין אנו מרגישים סיפוק וזו העת לעשות דברים לשם שמים. כל טוב