בהמשך לשאלתי על ציצית: א) האם השיעור המינימלי של חוט, מתוך ד החוטים של ציצית ,הוא כדי עניבה? ואם כן האם מדובר בשיעור של 4 ס"מ? ב) למה במצב שתיארתי לעיל ,שבו נותרו 8 חוטים בכנף ו2 חוטים מתוך ה-8 הם פחות מכדי עניבה לחוד וביחד הם כדי עניבה ויותר, למה שהציצית לא תהיה כשרה באופן וודאי? הרי אם 2 החוטים שייכים ל2 חוטים שונים מתוך ה-4 המקוריים זה בטוח כשר, ואם הם שייכים לאותו חוט, ביחד הם מגיעים לשיעור שנצרך, אז מה הסיבה שיש להחמיר במקרה כזה?

א. שיעור החוט לכתחילה הוא שלאחר הכריכות החוט כולל הכריכות יהיה באורך י"ב אגודלים (24 ס"מ). אם נקרע ונשאר כדי עניבה (4 ס"מ) כשר. [יש מחלוקת בשיעורים אך כך נוהגים]. ב. אחד המקורות לדברי המשנה ברורה שהבאתי הוא באליה רבה והוא לא מביא סיבה אלא כותב שזה ספק. הפרי מגדים (אשל אברהם, ג) שואל את שאלתך על האליה רבה ואומר שכנראה באחר והחוטים מצויים נהגו להחמיר. והמשנה ברורה הביא את הסיבה הזו.