ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יהודה ותמר | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ז שבט תשע"ו

יהודה ותמר


הרב רפאל וסרטיל

שאלה:
שלום וברכה, רציתי להבין אודות מעשה יהודה ותמר. הרי אם תמר היתה צריכה מבחינת הדין להישרף, הרי גם לאחר שנתגלו הפתילות והמטה של יהודה עדיין היתה צריכה לקבל עונש לכאורה על המעשה שעשתה. ועוד שברגע שנתגלה הדבר שיהודה היה שותף במעשה היה צריך להשעות עצמו מלדון במקרה, ועוד שגם הוא עשה איסור ולכן גם אותו היה צריך להעמיד לדין. ועוד אולי פסק במקרים אחרים דומים בטעות כמו שנפל בה כעת ולכאורה היה צריך לעשות תשובה גדולה. ומדוע לכאורה מסתים סיפור המעשה בטוב הן מצד יהודה הן מצדה של תמר ועוד הצאצא הוא ראש שושלת המשיח? ישר כח ותזכו למצוות

תשובה:
לשואל שלום,

אשתדל להשיב על שאלותיך לפי סדרן:

א. משנתקבלו החותמת, הפתילים והמטה אצל יהודה, והובררה לו אבהותו על הריונה של תמר, הוברר למפרע, שלא זנתה תמר אלא נתייבמה, ולא הרה לזנונים אלא לייבם שמנע ממנה את ייבומה מפני חששות שווא. לכן בסופו של דבר יהודה מצדיק את המעשה שעשתה תמר ומתוודה על הונאתו אותה.

ב. זכותו של יהודה לדון את תמר כלתו איננה ברורה מתחילה, שכן אסור לדיין לדון את בן משפחתו, אבל כתב הרמב"ן (בראשית לח, כד): "ונראה לי שהיה יהודה קצין שוטר ומושל בארץ, והכלה אשר תזנה עליו איננה נדונת כמשפט שאר האנשים, אך כמבזה את המלכות, ועל כן כתוב ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף, כי באו לפניו לעשות בה ככל אשר יצוה, והוא חייב אותה מיתה למעלת המלכות, ושפט אותה כמחללת את אביה לכבוד כהונתו, לא שיהיה דין הדיוטות כן".

אם כן מבואר ברמב"ן, שמשפט מיוחד הוא זה מדין מלך.

ג. לגבי חטאו של יהודה, והמשך משפטו למרות הכרת חטאו, כתב הרמב"ן, שהכרת יהודה בצדקת מעשיה של תמר, היא בכך שהיה עליו ליבמה בתור אביו של שלה לאחר ששלה נמנע מליבמה, וחטאו היה בכך שלא נתנה לשלה בנו.
אבל עצם היותו עם תמר, אין בה איסור, וכדברי הרמב"ם בהלכות אישות (א, א), שכתב: "קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה, כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה".

ד. ועדיין נשאלת השאלה: מדוע בדרך פתלתלה זו נבנית שושלתו של משיח. על כך כתב מרן ה"בית יוסף" בספרו "מגיד מישרים" שכשצריך להגיע דבר גדול לאומה הישראלית, מידת הדין מחייבת שהדבר יגיע רק כשהעם ראוי לכך, וכשאין העם ראוי מספיק, הקב"ה בחסדיו המרובים מגלגל את הדברים בדרך עקלקלות בהעלמה ובהסתר, כדי למנוע מן המקטרגים השונים לעורר את מידת הדין. (ראה "אם הבנים שמחה" פרק שני עמ' קכא-קכה).

בברכה נאמנה


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il