"המתפלל צריך שיכסה ליבו וערוותו. ושליבו לא רואה את ערוותו" מהו המינימום ההלכתי בשעת הדחק של הלבוש לתפילה? האם תחתונים יספיקו, שהגומי חוצץ בין לב לערוה? שני מצבי דחק שנשאלתי בהם: אסיר שנחשב מסוכן, שאוסרים עליו להיות בלבוש מלא מחשש שיסתיר כלי משחית. וכן, חולים בבתי החולים, בדרך כלל, מדובר שהם יכולים להתלבש, אך זאת טרחה וזמן מרובה, שגם גורם להם לעייפות שאינם מעוניינים בה.

תחתונים מספיק לברכות, לתפילה צריך יותר כעומד לפני מלך - להתכסות בסדין . או בגדים.