שלום וברכה, האם לאחר אכילת האפיקומן מותר לצחצח שיניים באופן המותר ביום טוב, כגון לשטוף את הפה במים וכן לעבור עם מברשת ללא משחה וכן עם חוט דנטלי? או האם לוותר וללכת לישון ללא צחצוח השיניים? מדובר במצב שאין צער בדבר, אבל באופן כללי מבחינה בריאותית נראה שכדאי לצחצח שיניים אחרי הארוחה. כמו כן, האם מותר להשתמש במי פה לניקוי שיניים לאחר אכילת האפיקומן? יישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה! נראה שמותר לנקות את הפה באופן שאין בו טעם, כגון שטיפה במים או ניקוי במברשת וחוט דנטלי, וכן מותר להשתמש במי פה מעורבים במים, שטעמם חלש. לגבי שטיפה במי פה שטעמם חזק - על פי המשנה ברורה נראה שיש להימנע מכך, אלא אם כן יש צורך גדול בשטיפה זו; אולם על פי הגר"ע יוסף זצ"ל, נראה שהדבר מותר לאחר חצות הלילה. הרחבה: ברבים מן הפוסקים מופיעה הסיבה לאיסור אכילה לאחר אכילת האפיקומן, שהיא בכדי שיישמר בפה טעם המצה של האפיקומן. על פי זה אכן עולה השאלה, האם מותר לצחצח את השיניים. אולם מסתבר שאין הכוונה שאסור לעשות שום מעשה שגורם לסילוק שאריות המצה, כגון ניקוי הפה. שהרי נפסק שמותר לשתות מים לאחר האפיקומן, למרות שגם שתיית מים מנקה את הפה משאריות המצה וגורמת להחלשת הטעם שבפה. כמו כן, לא מצאנו בפוסקים שום התייחסות לניקוי הפה, גם באמצעים שהיו קיימים בעבר, כגון על ידי הלשון או בשטיפה במים. הפוסקים לא הזכירו זאת ולא אסרו פעולות כאלה לאחר האפיקומן, משמע שאין זה בכלל האיסור של אכילה לאחר האפיקומן. נראה אם כן שהאיסור הוא דוקא באכילת מאכל (או שתיית משקה) שיש בו טעם שונה, שפעולה זו מחליפה את טעם האפיקומן בטעם אחר, אבל ניקוי הפה משיירי המצה לא נאסר. מלבד סברה זו, יש לדעת שבעניין איסור האכילה לאחר האפיקומן ישנן דעות בין הפוסקים לגבי סיבת האיסור, האם הוא אכן נועד כדי לשמור בפה את טעם המצה או שהסיבה היא אחרת. ישנן גם דעות רבות בעניין היקפו של האיסור: האם האיסור הוא דוקא באכילה או גם בשתייה; אם האיסור קיים גם בשתייה - האם דוקא במשקאות משכרים או גם במשקאות אחרים; לגבי זמן האיסור - האם האיסור נוהג כל הלילה, או שהוא נוהג רק עד תום הסדר, עד ההליכה לישון או עד חצות. (הדעות מופיעות במפרשים לסוגיה, פסחים קי"ט ב - ק"כ א; טור, בית יוסף ושו"ע סימן תפ"א). הפוסקים האחרונים סמכו על דעות אלה להקל בתנאים מסויימים אפילו בשתיית משקאות בעלי טעם, וכדלהלן. ממילא, ודאי שיש להקל בניקוי של הפה על ידי מברשת או מים, שאין בהם טעם. לגבי מי פה - כאן יש יותר בעיה, משום שיש בהם טעם, ובדרך כלל זהו טעם חריף וחזק. נראה שהדבר תלוי בדעות הפוסקים האחרונים: המשנה ברורה (תפ"א, א) מתיר לשתות לאחר הסדר משקאות שאינם משכרים כאשר טעמם הוא חלש, אולם משקאות בעלי טעם חזק הוא מתיר רק במקום של צורך גדול. על פי זה נראה שלכתחילה יש להימנע משטיפה במי פה, ורק אם יש צורך מיוחד בדבר יש להתיר. לעומת זאת, הגר"ע יוסף זצ"ל (חזון עובדיה, הלכות ליל הסדר סימן נ') אינו מחלק על פי חוזק הטעם, אלא מתיר באופן כללי לשתות משקאות שאינם משכרים, אולם דוקא לאחר חצות הלילה. לפי שיטה זו, מותר לשטוף במי פה לאחר חצות. אם מדללים את מי הפה במים, כך שטעמם הוא חלש, הדבר יהיה מותר גם לדעת המשנה ברורה. התייחסות ישירה לשאלתנו מצאתי בספר מועדי ניסים סימן פ"ט (ההולך על פי שיטתו של הגר"ע), ושם נאמר שמותר לצחצח שיניים כאשר הולך לישון, ועדיף שיעשה זאת לאחר חצות.