לדוגמא: ספרדי ששומר 6 שעות בן בשר לחלב,אם הוא פתאום אכל חלב אחרי 5 שעות הוא עבר על ההלכה והולנדי ששומר שעה אחת הוא לא עבר על ההלכה?ואם כן למה אסור לאדם ששומר 6 שעות לאכול אחרי שעה רק כפי מנהג אבותיו?גם ההולנדים יהודים ואפשר לסמוך עליהם! 2.איך יש דעות בהלכה בין כל הפוסקים,ראשונים,אחרונים וכן אשכנזים ספרדים אחד מתיר ואחד אוסר ובסוף "אלו אלו דברי אלוקים חיים"-וגם האוסר וגם המיקל-שניהם צודקים איך יכול להיות מצב כזה?

א. צריך לדעת שכל פוסק הלכה יש לו על מה להשען במקורות של דברי חז"ל וכידוע אם יש שאלה סימן שיש בה צדדים לכאן ולכאן ואין שאלות שהתשובה ברורה ללא ספק או מותר או אסור, כי מה שהתורה התירה או אסרה אין על זה שאלות בכלל, כל השאלות הם על מיקרים גבולים שיש בהם פנים לכאן ופנים לכאן, ועל כן כיוון שהפוסקים הם לא מלאכים ולכל אחד יש גישה משלו יתכן שאצל אחד מודגשת תכונה אחת בשאלה שמכריעה להיתר ואצל השני בולטת התכונה שגורמת לאיסור, בזמן שהיו לנו סנהדרין היו כל השאלות באות לפני מושב הסנהדרין והיו מוכרעות על פי רוב הדעות כפי שקבעה התורה בדבריה בפרשת משפטים "אחרי רבים להטות" מאז שאין לנו מוסד מחוקק בשאלות התורה ומקובל על ידי כל עמ"י חובה עלינו ללכת כל עדה ועדה בכל מקום ומקום לפי רבותיו, ואין לו רשות לבחור בשאלה מסוימת ללכת אחרי רב אחד ובשאלה אחרת על פי רב שני ומה עוד שיתכן ובמקומות מסוימים ראו חכמי אותו מקום שיש צורך להחמיר כיוון שבאותו מקום ישנם נתונים העלולים להטעות ויבאו להקל גם בדברים אסורים לגמרי ועל כן אסרו ובמקומות אחרים שלא היו אותם סיבות הגורמות לטעות לא מצאו חכמי אותו מקום סיבה להחמיר והקלו, ועל כן חובה עלינו ללכת כל אחד על פי רבותיו וכבר נאמר בגמרא שמי שעושה כחומרות של כל הפוסקים הרי הוא שוטה, ומי שלוקח את ההקלות מכל הפוסקים הרי הוא רשע. ונאמר בתורה "תמים תהיה עם ד' אלוקיך" וד' לא יתן למי שהולך בתמימות להכשל, אקווה שהדברים יספיקו ואם יש צורך עיין עוד בספר החינוך פרשת משפטים במצוות "אחרי רבים להטות".