שלום רב ידוע לי על מישהי שהייתה חולה הרבה זמן לפני מותה, גססה בבית החולים בערך שבוע (הרופאים קראו למשפחה להיפרד שבוע לפני הפטירה) ולבסוף נפטרה בלילה, אור לי"ד ניסן כך שלא הייתה שבעה בכלל זה העלה בי הרבה שאלות, האם זה היה רצונה שלא יתאבלו עליה? האם זה מעיד על זכות/משהו אחר על הנפטר שלא יושבים עליו שבעה? כיצד אפשר להתנחם? לשבעה יש תפקיד ממש חשוב אשמח אם תוכלו לשפוך קצת אור על הנושא

שלום רב אין לנו יכולת לדעת על כל מאורע את הפרשנות שלו. הנביאים היו יכולים לומר מה פשר הענין. עתה אנו יכולים להתבשם מהצופן הפנימי שבנו ולשער באופן מקומי את מה שנראה לנו. יתכן שהפטרת בעלת נשמה מיוחדת שלא רוצה להטריח את המשפחה בישיבת שבעה. יתכן שהיא קשורה לכוח החירות שיש בפסח. יתכן שהיסורין שלה לפני פטירה כיפרו במקום כל הפעולות שעושים בשבעה. שנתנחם בבשורות טובות