שלום, אני כהן רווק. בפרשה "אישה זונה וחללה לא יקחו וגו’... בקשר ל"זונה", רש"י מסביר בבהירות שכל בת ישראל רווקה שלא שמרה נגיעה לפני חתונה והרי היא נידה ושניבעלה בעילת ישראל האסור לה (כי לא התחתנו) שזה עונש כרת כידוע. אני כביכול לא יכול להתחתן איתה? אפילו שאני כהן הדיוט אני מחוייב בעצם להתחתן רק עם בתולה? כי נאמר "ואישה זונה וגו’ לא יקחו"... תודה.

שלום לך. מותר לכהן להתחתן עם רווקה שעברה על איסור נידה. אכן מדברי רש"י (ויקרא כא, ז) אפשר לטעות בנקודה זו, שכתב: "זונה - שנבעלה בעילת ישראל האסור לה, כגון חייבי כריתות או נתין או ממזר". והרי, כדבריך, נידה היא איסור כרת. אך מהגמרא ביבמות ס ע"א ורש"י שם (ד"ה למעוטי נדה) וכן בגמרא בתמורה כט ע"ב עולה במפורש שמי שעברה על איסור נידה אינה נחשבת ל"זונה". וכך פסק השולחן ערוך (אבן העזר סימן ו סעיף ח): "אי זו היא 'זונה'? כל שאינה בת ישראל, או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה לינשא לו... והבא על הנידה, אף על פי שהיא בכרת, לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי אינה אסורה לינשא לו. וכן הבא על הפנויה...". נראה שלכן רש"י דייק בלשונו לכתוב "שנבעלה בעילת ישראל האסור לה", ולא "שנבעלה בעילה אסורה", כי כוונתו ליחסי אישות עם מישהו שאסורה עליו באופן קבוע בגלל הגדרת המעמד האישי או קרבת המשפחה, אבל איסור הנידה הוא מצב זמני ולא הגדרה קבועה (גם אם בפועל מצב זה נמשך שנים רבות כשהאישה לא הולכת למקווה, זה לא משנה את הגדרת האיסור כאיסור זמני ולא כהגדרה קבועה). אגב, לגבי מה שרש"י מזכיר נתין וממזר נחלק עליו הרמב"ן (ויקרא יט, כט), עיין שם. כל טוב,