ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מסיבת בת מצוה לאחר לג בעומר | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י אייר תשע"ו

מסיבת בת מצוה לאחר לג בעומר


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום רב,
הבת שלנו נהיתה בת מצוה בפסח. כיוון שחברותיה לא פנויות בזמן זה החלטנו לערוך את בת המצוה לאחר ל"ג בעומר. כעת למדתי שלא נוהגים גם לאחר ל"ג בעומר לערוך שמחות. רציתי לשאול אם אפשר לקיים את מסיבת בת המצוה שתלווה כמובן בדברי תורה אך גם בריקודים ומויזקה מטייפ. רציתי גם לציין שבתי היא הראשונה בכיתתה החוגגת בת מצוה ולכן כל הבנות יהיו בנות 11 ולא בגיל מצוות. המסיבה היא לבנות כתתה בלבד. תודה רבה

תשובה:
לשואלת, שלום וברכה!
מותר לעשות זאת, מעיקר הדין - אפילו לפני ל"ג בעומר, ויש להקפיד שהמסיבה תתן ביטוי משמעותי ומודגש לכניסתה של הנערה לעול המצוות.

הרחבה:
1. בימי הספירה נוהגים שלא לעשות מסיבות וריקודים וכו' במסיבה שאינה של מצווה. לגבי מסיבה של מצווה עד ל"ג בעומר הדעות בפוסקים חלוקות (מקורות לכאן ולכאן ב'פסקי תשובות' סימן תצג,ה), ומכיוון שזהו ספק במנהג - ספקו לקולא (פניני הלכה, זמנים, עמ' 61).
2. לגבי הימים שבהם מותר להסתפר, לפי המנהגים השונים (החל מל"ג/ל"ד בעומר, או לפני ראש חודש אייר), התלבטו הפוסקים האם לאסור ריקודים ומחולות של רשות, ושמחת מצווה הותרה לכל הדעות (שער הציון סימן תצג סק"ד, על פי האליה רבה שם סק"ב והפמ"ג אשל אברהם סק"א). שתי הערות בעניין זה: א. במהדורות המשנה ברורה שראיתי הפיסוק בו לקוי, וניתן להבין ממנו שבימי ניסן, אפילו לנוהגים שאיסור התספורת מתחיל מאייר, ריקודים ומחולות של רשות אסורים בוודאי, והספק מתייחס רק לחודש סיון. אך ממקורותיו מתברר שהספק זהה בשתי התקופות (וכן הוא ב'שונה הלכות' תצג,ב). ב. המקור הראשון לדין זה הוא האליה רבה, שהסתפק האם ריקודים ומחולות מותרים עד ר"ח אייר וכן החל מר"ח סיון. בשער הציון הבין מדבריו, שהספק הוא לפי הדעה שמתירה להסתפר בהם, שמא ריקודים חמורים יותר מפני שיש בהם שמחה יתירה. כמו כן מצאנו לרבי חיים פאלאג'י ('מועד לכל חי' סי' ו, יא) שכתב במפורש שאפילו לאחר ל"ג בעומר יש להמנע מריקודים ומחולות של רשות (וציין לאליה רבה). אך מדברי האליה רבה עצמו יש מקום להבין אחרת, שהספק על ריקודים ומחולות של רשות בימי ניסן או סיוון הוא לפי המנהג שלא להסתפר בימים אלה, וטעם הספק, שבראשונים הוזכר איסור רק לגבי נישואין ותספורת, והרחבת האבלות גם לאיסור ריקודים ומחולות היא חידושו של המגן אברהם, ולכן יש מקום להקל בימים שאין אומרים בהם תחנון. אך לפי המנהג שמסתפרים אחרי ל"ג בעומר לא הסתפק האליה רבה, ופשוט שגם הריקודים הותרו (לדיון רחב בעניין זה עיין ב'בירורי חיים' ח"ג סי' כט, המצדד לפרש את האליה רבה לקולא).
3. לגבי סעודת בר מצווה כתב כבר המהרש"ל ('ים של שלמה', בבא קמא פ"ז סי' לז) שזוהי סעודת מצווה. הוא מוכיח זאת מגמרא (קידושין לא ע"א) האומרת שראוי לחגוג על התחייבות במצוות. אך כתב שם שמדובר דווקא על תאריך יום ההולדת עצמו, בו הנער מתחייב במצוות, או גם זמן מה מאוחר יותר, אם הנער דורש בדברי תורה ובכך מציין את תחילת דרכו כבוגר באווירה של כניסה אמיתית למצוות.
4. פוסקים בדורנו כתבו שגם שמחת בת מצווה היא "סעודת מצווה" (הרב עובדיה יוסף, יביע אומר חלק ו, אורח חיים סימן כט). ממילא, לאור ההכרעה לעיל להיתר סעודות מצווה בימי האבלות של ספירת העומר הוא הדין לסעודת בת מצווה. קל וחומר שיש להתיר זאת בימים שאחרי ל"ג בעומר, שלפי המנהג להסתפר בהם ספק רב אם נאסרו אפילו בריקודים ומחולות של רשות.
5. על מנת שהאירוע ייחשב כסעודת מצווה, יש לוודא שיודגש בחגיגה עניין ההגעה לעול המצוות. ניתן, למשל, להציע שהנערה תעשה 'סיום' כמקבילה ל'סיום מסכת' (הצעות: משניות מסכת ברכות, מסכת אבות, או ספר 'פניני הלכה - תפילת נשים', מאת הרב אליעזר מלמד), או תעשה הפרשת חלה, או תקבל על עצמה (בלי נדר) איזו הנהגה טובה, וכדומה. זה טוב כמובן בכל בר/בת מצווה, אבל במקרה הזה זהו התנאי להיתר מוסיקה וריקודים.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il