ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עליה לתורה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ב אייר תשע"ו

עליה לתורה


הרב בניהו שרגא

שאלה:
שלום,
על פי התאריך העברי ימלאו לבני 13 שנים ביום ראשון.
רציתי לדעת האם הוא יכול לעלות לתורה במקום ביום שני אלא ביום חמישי באותו השבוע או שחייב הוא ביום שני?

תודה

תשובה:
מזל טוב לשואל היקר.
זכו לרוות ממנו הרבה נחת ושמחה.
שיגדל לחופה ,לתורה ,למצוות ולמעשים טובים.

עיקר מה שנדרש ביום הבר מצוה הוא שהנער יקיים את כל המצוות כמו כל יהודי גדול כולל מצוות הנחת תפילין.
חיוב זה מתחיל מיום ההולדת ה13 שלו.
ליתר דיוק, מהערב שלפניו. [אור ליום הראשון של שנת ה14].

בנוסף, כדאי כן לעלות לתורה ביום שני ,שזו האפשרות הראשונה שלו לעלות לס''ת בתור בחור בר מצווה וחביבה מצוה בשעתה.
חשיבות עליית נער בר מצווה ביום הראשון שיכול לעלות נלמדת ממס' הלכות:
א. יש לנער בר מצווה זכות קדימה בעלייה [לבוש, ביאור הלכה].
ב. חייבים הגבאים לעלות נער בר מצווה לתורה, אף שאינו תושב העיר. [ביאור הלכה].
ג. במקום שנוהגים למכור את העליות, לא ידחו בשביל כך את נער בר המצווה.[ביאור הלכה].
ד. כשיש שני נערי בר מצווה, יכול לעלות אחד מהם במקום כהן אף שהכהן מתנגד [יביע אומר].

אמנם אם בכ''ז לא מתאפשר לעלותו אז, אפשר לדחות את העליה ליום חמישי.
יש לשים לב שלא יידחו בשום אופן את הנחת התפילין ושאר קיום המצוות שמתחייב בהם מערב יום הולדתו ה13.

שירבו שמחות בישראל.


מקורות והרחבה

לבוש אורח חיים סימן רפב
'ונער שהוא בר מצוה באותו שבת, ואף שלא יהיה לו דין עירנות פה עולה לספר תורה, ובלבד שאותו הנער שאין לו דין עירנות אינו דוחה שום אדם שיש לו דין עירנות, אבל אם הבר מצוה הוא בן עיר, דוחה לכל החיובים כיון שהוא יום חינוכו חוץ מן החתן ביום חתונתו, אבל החתן שמזמרין אותו ובר מצוה שוין ויטילו גורל'.

ביאור הלכה סימן קלו
'בשבת ויו"ט וכו' - ועתה נסדר החיובים שהסגן מחוייב לצוות לקרותם קודם לאחרים וכפי התקנות והנהגות שהנהיגו רבותינו הגדולים וכפי המבואר בלבוש ומ"א בסי' רפ"ב וש"א. חתן ביום חופתו. חתן בשבת קודם החתונה שמזמרים אותו. נער שנעשה בר מצוה באותה שבת. ...
נער שנעשה בר מצוה באותו שבוע אם יש לו עירנית [דהיינו שהוא מתושבי העיר] הוא קודם לכל החיובים כיון שהוא זמן חינוכו [וכשקוראין נער בר מצוה אביו מברך ברוך שפטרני מעונשו של זה כדלקמן בסימן רכ"ה] מלבד חתן שמזמרין לו שהוא שוה לו ויטילו גורל ואם אין הנער שנעשה ב"מ מתושבי העיר אף שמחוייבין לקרותו מ"מ אין דוחה שום חיוב של תושבי העיר....
ומשמע מאחרונים דאף במקום שנהגו למכור כל העליות ולא להשגיח אף על החיובים מ"מ חתן בשבת שקודם החתונה וכן נער שנעשה בר מצוה אין דוחין אותם'.

שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן כג
ונ"ל שכמו כן יש לנהוג כשיש ב' חתנים או בעלי ברית או חתני בר - מצוה, והם ישראלים, לדידן שאין מוסיפין על מנין העולים בשני ובחמישי, ולכן יבקשו מהכהן לצאת מבהכ"נ ויקראו לישראל החתן במקום כהן, ואף אם יסרב לצאת, יאמרו: אף על פי שיש כהן יעמוד ישראל במקום הכהן, דפשיטא דלא גריעי כל הני ממ"מ הגר"ש קלוגר שמנהג א"י לעשות כן לכבוד האורחים הנמצאים בבהכ"נ. ... כלל העולה מכל הנ"ל שרשאים לקרות את אבי הבר - מצוה במקום כהן, כשהכהן יצא מחוץ לבהכ"נ, או עכ"פ כשיאמר הש"צ: אף על פי שיש כהן יעמוד ישראל במקום כהן. וכן הדין כשיש שני חתנים או בעלי ברית או חתני בר מצוה, ישראלים, שיעשו כדבר האמור, שחביבה מצוה בשעתה. ומסתמא הכהן מוחל על כבודו'.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il