יש גמרא בסוטה דף י: ששמשון היה חגר בשתי רגליו. הלימוד נלמד על פי הברכה של דן שבסופה הפסוק לישועתך קויתי הה שנדרש על שמשון. א. מתי יודעים אם מדרשים נצמדים לפשט כלומר יש מדרשים שבאים להעביר מסר מסוים ואתה יכול להיות כמה הסתכלויות בכמה מדרשים כל מדרש בא להדגיש עוד בחינה בפרט או במקרה המדובר בו. האם אפשר לקבוע שנדרש מסוים פשוט אומר בדיוק מה היה. ב. האם במקרה הנ"ל משמע כך מפשט הפסוקים? ג. כפי שהזכרתי הדרשה הולכת על פי פירוש מסוים בו הפסוק בברכת דן מדבר על שמשון אז לכאורה נראה שאין חיוב בפסוקים לומר שזה הפשט. אלא אם אותה דרשה היא דרשה במציאות. מקוה שהסברתי את דברי בצורה נכונה. תודה. שנזכה לביאת המשיח במהרה בימינו אמן.

לשואל שלום, אכן רבים מן המפרשים הסבירו דברי חז"ל אלה לא כפשוטם, ומצאו בהם רמזים רוחניים עמוקים. עם זאת כתב המהרש"א, שיתכן כי מדובר בסוף ימיו של שמשון, והוזקק להיעזר במשענת. באשר ללימוד אגדה באופן כללי, ראה דבריו החשובים של הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, וכן מאמרו החשוב של הרמח"ל "מאמר על האגדות". בברכה נאמנה