האם מותר להכין מרק עם עוף בסיום הצום במוצאי ט' באב דחוי? ומה הדין לגבי שאר איסורים כגון תספורת רחיצה ושהחיינו?

במוצאי תשעה באב דחוי: מנהג בני ספרד – להקל בבשר ויין, ומנהג בני אשכנז – להחמיר עד הבוקר. אולם כולם מסכימים ששאר איסורים (כגון כיבוס, רחיצה, תספורת, שהחיינו) מותרים מיד בצאת הצום. הרחבה: השו"ע (תקנ"ח, א') ע"פ הגמ' בתענית (כט.) כתב שכיון ששריפת בית המקדש נמשכה עד השקיעה ביום העשירי, "מנהג כשר שלא לאכל בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי". משמע שבצום שנדחה לעשירי, אין להחמיר בבשר ויין, כיון שהוא כבר אור לי"א. וכן כתב כה"ח (תקנ"ח אות י"ט) בשם האריז"ל, וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג כ"ט כ"ו), ובחזון עובדיה (ד' תעניות עמ' תי"ד), וכך נוהגים רבים מבני ספרד. אולם הרמ"א (תקנ"ח א' ע"פ המהרי"ל) כתב: "אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון מותר לאכל בשר ולשתות יין יום שני, אבל בלילה – אסור מפני אבלות של יום", נראה לומר שהטעם הוא שבקודשים הלילה הולך לאחר היום, וכיון שאנו עוסקים בחורבן בית מקדשנו יש להחמיר בלילה שהוא כהמשך ישיר לצום (וראה מ"ב שם סק"ה שחומרה זו רק בט' באב), וכן דעת הגר"מ אליהו זצ"ל. והנה העיר המ"ב (שם סק"ד) שמחמירים רק בבשר ויין, ולכן לגבי שאר איסורים (תספורת, כיבוס, רחיצה, שהחיינו וכו') אין להחמיר, כיון שזמן זה כבר אינו זמן של פורענות (ראה שו"ת מהרש"ם ח"ד קמ"ח לגבי ברכת שהחיינו במוצאי ט' באב דחוי). אולם בלוח א"י לגרי"מ טיקוצ'ינסקי ז"ל, החמיר מלבד בשר ויין גם בשאר איסורים הנוהגים בבין המצרים, אולם אף שדבריו נראים מסברא (ראה שו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' קנ"ג), מכל מקום, אין לנו אלא מה שמפורש בשו"ע ובקדמונים, וכבר תמה על דבריו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה בין המצרים ט"ו הערה כ"ח, וראה עוד במהרש"ם ח"ד סי' קמ"ח, שבט הלוי ח"ו סי' ע'). והנה לכאורה יש לתלות מחלוקת המחבר והרמ"א, לגבי חומרת בשר ויין במוצאי צום ט' באב דחוי, בחקירה הידועה (ראה מנחת חינוך שי"ג, ומהרש"ם ח"ג) האם תשעה באב שחל בשבת, הוא חל בשבת, וביום ראשון הוא רק בגדר תשלומין או שמעבירים את הצום ליום ראשון ישרה באב, שרובו של היכל נשרף ביום זה נדחה ליום ראשון או שהוא חל בשבת, ואולי אפשר לומר שלדעת המחבר, הוי תשלומין (וראה בשו"ע בסי' תקנ"ט ט' שהקל לבעלי הברית לאכול באמצע התענית, ולדעת הרמ"א, לכא' הוי נדחה ולא תשלומין, כיון שהחמיר בבשר ויין. אך ראה בסי' תקנ"ד י"ט לגבי תשמיש המיטה בשבת, שהרמ"א אוסר כיון שיש אבלות בצנעה, ומשמע שט' באב חל בשבת בצנעה), אך אינו מוכרח כאמור. שנזכה בקרוב לבניין בית המקדש,