האם מותר ליטול ידיים בתוך מקום טמא כגון בית הכסא? בין לנטילה של המוציא בין לנטילה בבוקר לאחר הקימה

תשובה בקצרה בחדר המקלחת - נטילת ידיים בין שחרית בין של המוציא , אפשר ליטול בחדר המקלחת ובמיוחד שיש שם עוד שימושים כמו ארונות וכדומה של איבזור חפצים. אך בבית הכיסא - אין ליטול לכתחילה שם ידיים , כיוון שהמקום נחשב למקום של רוח רעה, אך באופן שאין לו מקום אחר ליטול ידיו יכול ליטול שם את ידיו , לרווחא דמילתא יסגור את מכסה האסלה בשעת הנטילה ,אך יברך מחוץ לבית הכיסא. תשובה בהרחבה א. האם יש לבית הכיסא בזמנינו דין בית הכיסא לכאורה כיון שאחר עשיית צרכיו המים שוטפים ומנקים היטב את האסלה, יש לדמותו לבית הכסא דפרסאי, המבואר בברכות (כו א), שהוא עשוי בחפירה, והוא בשיפוע, והצואה מתגלגלת מיד משם ונופלת במרחק לגומא. ומותר לקרוא קריאת שמע כנגדו. וכן פסק בשלחן ערוך (סימן פג סעיף ד'). ולכאורה הוא הדין בזמן הזה. אולם נראה שיש לחלק בין בית הכסא דפרסאי לבין בית הכסא שלנו, שהרי בבית הכסא שלנו נשארת הצואה עד שקם ממקומו ושוטף את האסלה במים, מה שאין כן בבית הכסא דפרסאי, שאין הצואה נשארת שם כלל. ואמנם עדיין יש צדדים לומר שאין לבית הכסא של זמנינו דין בית הכסא ממש, וכמו שכתב בשו"ת ארץ צבי (סימן קי וסימן קיא), שבנידוננו אין האסלה נחשבת לגרף של רעי, מחמת שאין הצואה שוהה בתוכה אלא זמן מועט.( ע"פ אוצרות יוסף א, יב ) ובשו"ת יביע אומר חלק ג' (סימן ב' אות ב') כתב לדחות סברות אלו לדמות את בית הכיסא בזמן הזה לבית כיסא דפרסאי, כי מדברי הפוסקים מוכח שאפילו שהה הרעי שם זמן מועט יש להחמיר. וכן פסק בפסקי תשובות ועוד אחרונים רבים( פסקי תשובות אורח חיים סימן פג אות ד - "הכריעו גדולי הדורות האחרונים שמכל מקום יש לנהוג בהם כפי בתי כסאות שבימיהם לאסור אמירת דברים שבקדושה ואיסור הרהור בדברי קדושה, ואף שהמקום והאסלה נקיים ואין בהם ריח רע כלל " ) .ולכן פסקו האחרונים שאף לבית הכיסא בזמן הזה יש דין של בית הכיסא. ב. נטילת ידיים בבית הכיסא בילקוט יוסף (סימן ד' פד) כתב שכיוון שיש בבית הכיסא זוהמא כיוון ששוהה שם הצואה , ולכן אין ליטול שם את ידיו כלל לכתחילה , אא"כ שעת הדחק ואין לו מקום אחר ליטול ידיו יטול שם ויברך מחוץ לבית הכיסא . בין נטילה של שחרית לאחר שינה בלילה , בין נטילה להמוציא. ובפסקי תשובות (ד,יט) הוסיף שיש אפשרות לכתחילה ליטול ידים בכיור שבבית כסא אם יעשה וילון בין בית הכסא לכיור, באופן שאינה נעה ונדה ברוח מצויה, ויש אומרים שדי בצורת הפתח גרידא. ג. נטילת ידיים בבית המרחץ – מקלחת בילקוט יוסף (סימן ד' ,סעיף פג) - כתב להוכיח שאין בזמן הזה רוח רעה באמבטיה שלנו , כיוון שאין המקום מזוהם כלל וכל המים מים נשטפים לביוב. ואין שוהים כלל , ולא נחשב למקום מזוהם . ובנוסף חדרי האמבטיה שלנו יש בהם עוד שימושים כארונות של ציוד וכדומה , ובנוסף שיש דעות באחרונים שאין רוח רעה בזמן הזה . אך יש לברך מחוץ לחדר האמבטיה. וסיים שהמחמיר תבוא עליו ברכה (ע"פ יבי"א ג, או"ח א) וכ"כ גם בפסקי תשובות (סימן ד',יט) ועוד אחרונים. הרב משה כהן