ישעיהו פרק מז

(א) רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה: (ב) קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות: (ג) תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם: (ד) גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל: (ה) שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות: (ו) קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד: (ז) ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה: (ח) ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול: (ט) ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד: (י) ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד: (יא) ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תדעי: (יב) עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי: (יג) נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו (הברי) שמים החזים בכוכבים מודעים לחדשים מאשר יבאו עליך: (יד) הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו: (טו) כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך: