תהלים פרק ט

(א) למנצח על מות לבן מזמור לדוד: (ב) אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך: (ג) אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון: (ד) בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך: (ה) כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק: (ו) גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד: (ז) האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה: (ח) ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו: (ט) והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים: (י) ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה: (יא) ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה: (יב) זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו: (יג) כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים (ענוים): (יד) חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות: (טו) למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך: (טז) טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם: (יז) נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה: (יח) ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים: (יט) כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים (עניים) תאבד לעד: (כ) קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך: (כא) שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה: