תהלים פרק נג

(א) למנצח על מחלת משכיל לדוד: (ב) אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב: (ג) אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים: (ד) כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד: (ה) הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו: (ו) שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם: (ז) מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל: