ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
בתחילת הפרשה מצוה התורה את היולדת להביא קורבן חטאת במלאת ימי טהרתה. ללא קורבן זה אסורה היא בחלק מהדינים. לדעת חכמים קורבן זה אינו בשל חטא מסויים, אבל במסכת נידה (לא,ב) שואלים תלמידי רבי שמעון בן יוחאי את רבם, "מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קורבן? אמר להם, בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תיזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קורבן". בדקות הקשות של חבלי הלידה עלולה היולדת לחשוב שלא תוסיף עוד ללדת, מחמת קשיים אלו, אבל כשרואה היא את תינוקה, מתחרטת היא על שבועה זו, ועל אי קיום שבועה זו מביאה קורבן חטאת.
דין זה נכון הוא גם ביולדת בפעם הראשונה וגם ביולדת בפעם השניה והלאה. חכמים ניסו להבין, גם אם בפעם הראשונה כך היא חשבה, אך בפעם השניה והשלישית היא יודעת לקראת מה היא עומדת, ובכל זאת היא קיבלה על עצמה את הלידה, אם כן בודאי לא תישבע שוב, ומדוע צריכה היא להביא קורבן גם בלידות הבאות, הרי יודעת היא שאלו כאבים זמניים, שאחריהם מתחרטים, ובכל זאת היא חוזרת ויולדת שוב, ומה מקום יש לשבועה, ולקורבן הבא בעקבותיה.
ההסבר הפשוט הוא, דבר לא משתנה בדעתה, גם כעבור פרק זמן מהלידה הראשונה היא יודעת שכאבי הלידה קשים מאד, אך כעבור פרק זמן זכרון הכאבים מתעמעם, ולעומתו תחושת האושר בגידולו והחזקתו של התינוק מאפשרת לה לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה, ואף לחפוץ בלידה נוספת. העובדות אינן משתנות, זווית הראיה מקנה הסתכלות חדשה ונכונה יותר בבחינת הדברים, ומעניקה לכל פרט את נקודת המבט המדויקת. מרחק הזמן גורם לה להתייחס בחיוב לערך הילודה, אף שברגע מסויים חשה כלפיו ריחוק.
*
"זאת תורת היולדת", מפרשיית היולדת, הממוקדת כולה בכאב החריף, וממקמת אותו במקום הראוי לו כעבור פרק הזמן, נסיק לכל התורה כולה. מדי יום מזכירים אנו את יציאת מצרים, קושרים תפילין על זרוענו וראשנו כזכר למאורע זה, ואף על פי כן מעשי היום-יום שוחקים בנו את גדלות המאורע ומשמעותו לחיינו.
הורתה לנו התורה את חובת החגים, שמטרתם לקרב אותנו לערכים הגלומים בהם. מרחק הזמן גורם לטשטוש מה בתחושה הרגשית החריפה של החג. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מחוייבים אנו לשמר את אותם רגעים מלאי הוד של היציאה ממצרים. כי מרחק הזמן גורם לרישומו של היום לפוג, ולתחושת ההודיה כלפי הקדוש ברוך הוא להתעמעם. לכן מספרים אנו ומתארים את אירועי מצרים, חוזרים על קשיי השעבוד, ומזכירים עד כמה רחוקים היינו, ועכשיו "קירבנו המקום לעבודתו". לאחר הקביעה ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", אז אפשר להגיע לשלב של "לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל".
את חג מתן תורה חוגגים אנו לאחר לימוד מסיבי לאורך כל הלילה, לפחות. רק לאחר שנחזור ונשדר לעצמנו את חשיבות הערך של לימוד התורה. רק לאחר שנכין עצמנו לכך בארבעים ותשעה ימים של ספירת העומר, אז נוכל לחוג כראוי, מתוך הכרה עמוקה שזכינו וקיבלנו תורה, ומחוייבים אנו לנהוג כיאה ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
השבוע חוגגים אנו את עצמאות ישראל בארצו. יום קודם מזכירים אנו את מסירות נפשם של חללי מערכות ישראל למען עצמאות זו. יש הגורסים כי מלחמת העצמאות לא תמה. יש הסוברים כי קשיי הימים מסתירים לנו את חסד הבורא, וכברת דרך ארוכה עברנו בחמישים ושלוש השנים. בני הדור שחי בארץ קודם לכן יודעים להעריך את מתנת האלוקים, ואנו – הדור שנולד למציאות זו, ולא חשנו את הקשיים וחבלי הלידה – עוצרים אחת לשנה, מודים על חסדיו, ומייחלים לראות במהרה בגאולה השלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
