תהלים פרק צ

(א) תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר: (ב) בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל: (ג) תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם: (ד) כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה: (ה) זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף: (ו) בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש: (ז) כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו: (ח) שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך: (ט) כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה: (י) ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה: (יא) מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך: (יב) למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה: (יג) שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך: (יד) שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו: (טו) שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה: (טז) יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם: (יז) ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו: