דברי הימים א פרק כ

(א) ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה: (ב) ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד: (ג) ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם: (ד) ויהי אחרי כן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים ויכנעו: (ה) ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור (יעיר) את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים: (ו) ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא: (ז) ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד: (ח) אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו: