ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
"וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְקֹוָק ... וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" (שמות י"ט ב-ה).
ננסה השבוע להסביר את המהפך הגדול באמצעות רעיונותיו של בעל חידושי הרי"מ, סבו של בעל ה"שפת אמת", אדמו"רי חסידות גור.
בכל הפרשיות הראשונות של ספר שמות, מרבה בעל ה"שפת אמת" לצטט את סבו, הטוען כי עשרת המאמרות תוקנו באמצעות עשרת המכות ואיפשרו את התיקון הגדול של עשרת הדברות. לטענתו לא מדובר בקשר סמנטי לשוני גרידא, אלא בקשר מהותי המביא לידי ביטוי תהליך רוחני יסודי בתולדות האנושות.
נצטט מתוך דבריו לפרשתנו:
"כמו שאמר מו"ז ז"ל כי עשרת הדברות כנגד עשרה מאמרות... וכמו האדם שנכנס בו מקודם יצר הרע ואחר כך בא יצר הטוב שהוא תיקונו. וכמו מקודם תהו ובהו... כן היו עשרה מאמרות קרובים אל הטבע, עד שהיו עשרת הדברות להתחדש ולתקן חיות של העולם כנ"ל להיות נגלה ומבורר כי רק ממנו יתברך בכח התורה כמו שאמרו "בראשית" בשביל התורה שנקראה ראשית..." (תרל"ב).
התקופה הראשונה כפי שמגדיר בעל חידושי הרי"מ היא תקופת התוהו, שמבחינה רוחנית שררה בעולם, גם אחרי בריאת העולם, באמצעות עשרת המאמרות. תקופה זו מקבילה בחיי האדם, לתקופה שלפני גיל קבלת נעם על מצוות. בגיל זה, לאדם רק יצר הרע, המביאו לידי מעשי נערות. השפעתו של יצר הטוב עדיין איננה קיימת. בתקופה זו התנהל העולם על פי חוקי הטבע, ללא השפעה של תורה. במציאות שכזו עדיין לא שייך לדבר על תיקון עולם, באמצעות בחירה חופשית, של עשה טוב וסור מרע. מכיון שעדיין לא נברא ה"תבלין", היצרים הגשמיים והחומרים הם המניעים את האנושות. לשיאים נמוכים ביותר הצליחו להגיע המצרים בראשות פרעה מה שמכונה בלשון חכמים "מ"ט שערי טומאה". לפי הבנה זו שלילת הבחירה החופשית מפרעה איננה עונש, היא תוצאה הכרחית של עולם שנברא בעשרה מאמרות קודם לזמן בו ניתנו עשרת הדברות.
כדי להעלות את העולם למדרגה חדשה, היה צורך לגאול את עם ישראל ממצרים ולהעלות אותם מ"מ"ט שערי טומאה" אל "מ"ט ימי הספירה" ולהביאם אל היום החמישים, יום מתן תורה. עשרת המכות הוכיחו לעם ישראל, למצרים ולעולם כולו, כי יש מי שמנהיג את עולם חוקי הטבע. עשרת המכות הוכיחו עוד כי ניתן להשתחרר מכבלי עולם החומר ומ"כח הכובד" הטבעי, המושך כלפי מטה.
הבשורה המרכזית של מתן תורה היא כי האדם הנו בעל שני יצרים. לא רק יצר הרע, כי אם גם יצר הטוב. לאדם יש בחירה חופשית. כדי ללמד את האנושות מה כוחה של בחירה חופשית נבחר עם ישראל כ"עם סגולה"-"עם בחירה", כמי שיקבל את התורה. מרגע זה ניתן להביא לידי ביטוי את היותם בני חורין על ידי בחירה בטוב. רק מי שבחירתו החופשית מודרכת על ידי עשרת הדברות, שהן ורק הן מגדירות מהו טוב, דבק בקב"ה.
השבוע ילכו אזרחי מדינת ישראל להצביע בבחירות חופשיות.
זמן רב התפללנו כי נזכה להשתתף בבחירת מנהיגי הציבור של מדינת היהודים.
נלך בשמחה להצביע, תוך כדי זכירת חובתנו לבחור בטוב מתוך בחירה חופשית,
מתוך הודאה לקב"ה על הזכות שנפלה בחלקנו להיות שותפים להליך בחירות חופשי ושוויוני
ומתוך תפילה לבורא עולם, שנזכה מתוך כך,
למדינה בה יותר אנשים יודרכו על ידי עשרת הדברות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא















