ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לקראת הפיכתה של ירושלים לבירת ישראל והכרזת העצמאות של דוד, תוך השתחררות מעול הפלשתים, התרחש בחברון המאורע הבא:
"וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ: גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב ה' א-ב)
מה משמעותן של הכרזות אלה בפיהם של מנהיגי השבטים? ומה הלקח לדורנו אנו?
בפסוק הראשון מכריזים המנהיגים: "השגנו קונצנזוס הלכתי"! ההכרזה: "הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ" מבוססת על דברי אדם הראשון בפרשת הבריאה: "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה" (בראשית ב' כג).
אם כך, הם מכריזים כי דוד ראוי לבא בקהל והוא רשאי לשאת כל אשה יהודיה.
הכרזה זו נצרכה כיון שדוד הוא צאצא של רות הגיורת המואביה. בתורה נאמר:
"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְקֹוָק גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְקֹוָק עַד עוֹלָם" (דברים כ"ג ד).
משמעות ציווי זה היא, שגם עמוני או מואבי שהתגיירו או צאצאיהם אינם רשאים להתחתן עם אשה ישראלית. נחלקו חכמים מה דינה של גיורת עמונית או מואבית, האם היא רשאית להנשא לגבר ישראלי? המחלוקת לא הוכרעה עד שבא עמשא בן יתר והעיד: "כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית" (יבמות דף עז ע"א).
הכרזתם של מנהיגי השבטים משמעותה - כולנו מתיצבים מאחורי הכרעה הלכתית זו!
בפסוק השני (בחציו הראשון) הם מכריזים:
"גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל".
כולנו מסכימים כי אינך מורד במלכות. כבר בימי שאול הכריזו כל נשות ישראל מכל ערי ישראל:
"וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (שמואל א ד' יח).
שיר זה התפרסם גם ברחבי המזרח התיכון - אפילו עבדי אכיש יודעים לצטט אותו, כמבואר בכתוב:
"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (שם כ"א יב עיינו גם כ"ט ה).
פרשנותם של הפלשתים זהה לפרשנות שנתן שאול לשיר זה:
"וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה" (שם י"ח ח).
אם כך, ההכרזה השניה משמעותה: קיימת הסכמה חברתית רחבה = אחדות לאומית, המכירה במנהיגותך עוד מימי שאול.
ההכרעה החברתית מצטרפת להכרעה ההלכתית.
ההכרזה השלישית היא - גם מן השמים מינו אותך! הכרזה זו יכולה להיות מבוססת על משיחתו של דוד כמלך על ידי שמואל הנביא. אומנם משיחה זו נעשתה בשלב ראשון בסתר מפני שגם שמואל הנביא חשש מביצוע פעולה שכזו בימי שאול, לכן היא נעשתה במסווה של פעילות הקרבה בבמה הציבורית בבית לחם. יתכן ועתה לאחר מותו של שאול התפרסם העניין. אבל אפשר לומר כי הם מכריזים שהסיעתא דשמיא שיש לדוד בכל מעשיו, היא זו שמכריעה ומשכנעת אותם, שהוא האיש שהקב"ה בחר (עיינו בדברי הרמב"ן לדברים י"ז טו ודעתי על דרך הפשט).
גם בדורנו, הניצחון הגדול והנסים הגדולים שאפשרו למוטה גור להכריז "הר הבית בידנו",
התרחשו לאחר הקמת ממשלת אחדות לאומית שנהנתה מתמיכה ציבורית רחבה של העם בארץ ובתפוצות.
המשך הצלחת מאבקנו על שחרורה של ירושלים ואיחודה מכל הבחינות
עובר דרך איחודו של עם ישראל הן מבחינה רוחנית והן מבחינה חברתית לאומית.
הבה ונפעל להשגת מטרה חשובה זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
