ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לקראת הפיכתה של ירושלים לבירת ישראל והכרזת העצמאות של דוד, תוך השתחררות מעול הפלשתים, התרחש בחברון המאורע הבא:
"וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ: גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב ה' א-ב)
מה משמעותן של הכרזות אלה בפיהם של מנהיגי השבטים? ומה הלקח לדורנו אנו?
בפסוק הראשון מכריזים המנהיגים: "השגנו קונצנזוס הלכתי"! ההכרזה: "הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ" מבוססת על דברי אדם הראשון בפרשת הבריאה: "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה" (בראשית ב' כג).
אם כך, הם מכריזים כי דוד ראוי לבא בקהל והוא רשאי לשאת כל אשה יהודיה.
הכרזה זו נצרכה כיון שדוד הוא צאצא של רות הגיורת המואביה. בתורה נאמר:
"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְקֹוָק גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְקֹוָק עַד עוֹלָם" (דברים כ"ג ד).
משמעות ציווי זה היא, שגם עמוני או מואבי שהתגיירו או צאצאיהם אינם רשאים להתחתן עם אשה ישראלית. נחלקו חכמים מה דינה של גיורת עמונית או מואבית, האם היא רשאית להנשא לגבר ישראלי? המחלוקת לא הוכרעה עד שבא עמשא בן יתר והעיד: "כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית" (יבמות דף עז ע"א).
הכרזתם של מנהיגי השבטים משמעותה - כולנו מתיצבים מאחורי הכרעה הלכתית זו!
בפסוק השני (בחציו הראשון) הם מכריזים:
"גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל".
כולנו מסכימים כי אינך מורד במלכות. כבר בימי שאול הכריזו כל נשות ישראל מכל ערי ישראל:
"וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (שמואל א ד' יח).
שיר זה התפרסם גם ברחבי המזרח התיכון - אפילו עבדי אכיש יודעים לצטט אותו, כמבואר בכתוב:
"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (שם כ"א יב עיינו גם כ"ט ה).
פרשנותם של הפלשתים זהה לפרשנות שנתן שאול לשיר זה:
"וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה" (שם י"ח ח).
אם כך, ההכרזה השניה משמעותה: קיימת הסכמה חברתית רחבה = אחדות לאומית, המכירה במנהיגותך עוד מימי שאול.
ההכרעה החברתית מצטרפת להכרעה ההלכתית.
ההכרזה השלישית היא - גם מן השמים מינו אותך! הכרזה זו יכולה להיות מבוססת על משיחתו של דוד כמלך על ידי שמואל הנביא. אומנם משיחה זו נעשתה בשלב ראשון בסתר מפני שגם שמואל הנביא חשש מביצוע פעולה שכזו בימי שאול, לכן היא נעשתה במסווה של פעילות הקרבה בבמה הציבורית בבית לחם. יתכן ועתה לאחר מותו של שאול התפרסם העניין. אבל אפשר לומר כי הם מכריזים שהסיעתא דשמיא שיש לדוד בכל מעשיו, היא זו שמכריעה ומשכנעת אותם, שהוא האיש שהקב"ה בחר (עיינו בדברי הרמב"ן לדברים י"ז טו ודעתי על דרך הפשט).
גם בדורנו, הניצחון הגדול והנסים הגדולים שאפשרו למוטה גור להכריז "הר הבית בידנו",
התרחשו לאחר הקמת ממשלת אחדות לאומית שנהנתה מתמיכה ציבורית רחבה של העם בארץ ובתפוצות.
המשך הצלחת מאבקנו על שחרורה של ירושלים ואיחודה מכל הבחינות
עובר דרך איחודו של עם ישראל הן מבחינה רוחנית והן מבחינה חברתית לאומית.
הבה ונפעל להשגת מטרה חשובה זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
