ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
בננו לומד במוסד חינוכי, והוא קצת מתחצף למורים, עד שהמנהל שלח אותו הביתה למשך שבוע. כעת שב ללימודים, ושוב אנו מקבלים תלונות על התנהגות לא יפה. הרגשנו שאיננו יודעים מה לעשות איתו בבית - קיבלנו אותו יפה, לא צעקנו עליו, ובסך הכל הוא בילה שבוע של נופש. הרגשנו שזה לא יעזור, אנו משערים שבקרוב תחזור התמונה על עצמה, ואנו רוצים להיערך לנהוג כראוי.
תשובה:
שמחתי לקבל את שאלתכם כפי שנשאלה, מפני שעולה ממנה יחס נכון לשאלת הקשר בין מקום הלימוד לבין הבית. יש הורים הסבורים שבית ספר, ישיבה תיכונית, אולפנא וכד', הם מקומות ששם הילדים מתחנכים. חובתו של צוות בית הספר לתת מענה חינוכי לבעיותיו של הילד או הנער. הורים כאלה אפילו קצת כועסים על מנהל השולח את הבן לכמה ימים בבית. לדעתם, על צוות בית הספר "לשבור את הראש" ולהחליט כיצד לחנך את הבן ואין זה כלל מעניינם של ההורים. כמובן שזו ראיה שגויה. האמת היא, שעיקר החינוך הוא בבית, ובית הספר או גם ישיבה תיכונית ואולפנא, משמשים השלמה לחינוך הביתי. ילד קשור עם המוסד הלימודי במשך מספר שנים, אח"כ עובר למקום אחר. אבל עם הבית הוא קשור לעולם, לכן השפעת הבית עליו, מכרעת.
אני חוזר אליכם, וכפי שכתבתי, אצלכם היחס שונה, ואתם כהורים מבינים ומסכימים שיש עליכם אחריות על בנכם, ואתם חייבים לעמוד לימין בית הספר כדי לפתור את בעיית ההתנהגות שלו. חלק מהותי מהחינוך הוא, נתינת גבולות. אני מדייק וכותב, שזה חלק מהותי, ולא כותב שזה בסיס החינוך. מפני שגבולות באים לידי ביטוי ב"סור מרע", אל תעשה פעולות כאלה. אי אפשר לחנך ב"שב ואל תעשה". לכן, בסיס החינוך הוא, "קום ועשה טוב", וכחלק מהחינוך אנו מלמדים גם את ה"סור מרע". יסוד החינוך נחלק לשלושה שלבים: השלב הראשון הוא, האבחנה בין טוב לרע. אנו מתבססים על כך, שיש טוב ויש גם רע בעולם, ובראשונה עלינו להגדיר מהו טוב ומהו רע. כל התורה מלאה הגדרות של טוב ורע. המצוות כולן, רמ"ח מצוות עשה זו הגדרה של טוב, ושס"ה מצוות לא תעשה, זו הגדרה של רע. כמובן, על המצוות הללו באות עוד אלפי הגדרות של חכמים המלמדות אותנו מה זה טוב ומהו רע. כאן אנו חייבים לעבור לשלב השני, והוא, בניית הרצון לעשות טוב, ולהימנע מעשיית הרע. פעמים רבות אנו יודעים מהו רע, אבל לא החלטנו ברצוננו להימנע מעשייתו. מי לא יודע כמה רע יש בגלישה לא מבוקרת באינטרנט, או בעישון סיגריות וכדומה. ובכל זאת, מיליוני אנשים נכשלים בכך. הסיבה: אין החלטה ורצון, לעשות רק טוב ולהימנע מהרע. עלינו אם כן, להחליט שאנו עושים טוב ונמנעים מרע. השלב השלישי הוא, הירידה לחיים, בפועל, לשקול כל מעשה, לבדוק: אם הוא מוגדר כטוב, נעשה, אם הוא מוגדר כרע, נמנע. אם כן, עיקר החינוך הוא לקבוע מה טוב ולעשותו.
הצבת הגבולות באה למנוע נפילה ושעבוד לפיתויים של הרע. מה אם כן אתם צריכים לעשות לבנכם, גם בטרם ישלחו אותו שוב מבית הספר הביתה. לקרוא לו לשיחה ולהבהיר לו שחוצפה היא דבר רע. לא מפני שהוא נענש, ולא מפני שהמורים אינם מסמפטים אותו, אלא זהו מעשה שלילי בפני עצמו, גם אם יקבל תשלום על החוצפה, היא בגדר מעשה רע. אתם יכולים לצרף אמירה, שהתנהגותו גורמת לכם צער גדול, מפני שהנכם יודעים שיש לו נפש טובה, ואתם רואים בעיניכם כיצד הוא מקלקל את נפשו. אמרו לו, שאתם מצפים ממנו, שיבין כמה רע הדבר, ומעצמו, יפתח את הרצון להיטיב וימנע מהרע. אתם יכולים להציע שהוא עצמו יקבל ענישה מרתיעה, למשל, אם ישלחו אותו לכמה ימים בבית, הוא לא יצא מהבית אלא להתפלל ולחזור, לא ישחק במחשב וכד'. זוהי הצבת גבולות מתאימה לגיל תיכון. כמובן אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה, ובלבד שתהא זו קבלה שלו, כפי שחכמים מלמדים אותנו: "טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר ממאה מלקויות".
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
41 - התמודדות עם ילד רגיש
42 - החינוך לסור מרע - מהות החינוך
43 - להבין את התשדורת של הילד
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
