ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו עומדים לפני תפילת נעילה שנקראת כך על שם נעילת שערי שמים 1 . גמר כל תפילות היום ו"הכל הולך אחר החיתום", וזו שעה של חתום הדין. מהגמרא נראה שכפרת היום האמורה בתורה "כי ביום הזה יכפר עליכם" נעשית בסוף היום, ומי שלא זכה להיות בשעת נעילה לא זכה לכפרה זו 2 .
חז"ל אמרו
"תכלית הימים לילות 3 , תכלית הלילות שבתות, תכלית שבתות ראש חודש, תכלית ראש חודש המועדים, תכלית המועדים ראש השנה, תכלית ראש השנה יום הכפורים, תכלית יום הכפורים תשובה, תכלית תשובה עולם הבא" 4
נמצא ששעת נעילה, שהיא קץ זמן התשובה ביום הכפורים, היא תכלית כל הימים, ולשעת רצון זו אנו מצפים כל ימינו.
חז"ל המחישו את מעלת שעת הנעילה בפסוק משיר השירים (פרק ה'), וז"ל המדרש (כד הקמח לרבנו בחיי בשם המדרש): " 'קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל', קמתי אני לפתוח לדודי - זה יוצר (תפילת שחרית), 'וידי נטפו מור' - זה מוסף (אפשר ש"מור" רומז לריח הקטורת, הנזכר במוסף בעבודת הכהן הגדול), ' ואצבעותי מור עובר' - זה מנחה, 'על כפות המנעול' - זו נעילה ".
הפרק הנ"ל בשיר השירים עוסק בתיאור הציפייה של הרעיה לפגוש את הדוד אהובה, שחיכה לה מאחורי הדלת, אולם הרעיה התמהמה לפתוח את הדלת, והדוד חמק והלך לו:
"(ב) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה:
(ג) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם:
(ד) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו:
(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:
(ו) פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:
(ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת:
(ח) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:"
(ג) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם:
(ד) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו:
(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:
(ו) פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:
(ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת:
(ח) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:"
כמה נפלא תיאור זה בהקשר עם שעת נעילה, שבה סוף כל סוף לאחר כל ההכנות והתפילות שערי שמים אמורים להיפתח. ואז נפגש עם "הדוד" הקב"ה בקרבה שאין למעלה ממנה, כפי שהתורה חוזרת ואומרת שביום הכפורים " לפני ה' תטהרו ", היינו שהטהרה תהיה בעמידתנו לפני ה'. והכל תלוי "עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל" אם נזדרז לנצל את שעת הרצון לפני שדודי יחמוק ונשאר בגעגועים אליו "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" ...
תיאור כזה של פתיחת שערים מצאנו בפירוש רש"י על סמיכת גאולה לתפילה, וז"ל
"ואמרינן בברכות ירושלמי (פרק א'): מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה - לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך, יצא המלך ומצאו שהפליג - אף הוא הפליג, אלא יהיה אדם מקרב להקדוש ברוך הוא אליו, ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים, והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו".(רש"י מסכת ברכות דף ד ע"ב)
לא בקלות הגענו לשעת זו, קדמו לה ארבע תפילות של הכנה, כפי שדרשו חז"ל את הפסוק (תהלים פרק יז א) "תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה: מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים". וז"ל
"מה ראה דוד לומר חמשה דברים בפסוק זה? ואחר כך אמר 'מלפניך משפטי יצא', אלא אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! אם תוציא את דיני ביום הכפורים בבקר, איני יכול לעמוד עד שאתפלל, אלא אקרא קריאת שמע ואתפלל ארבע תפלות 5 , ואחר כך - מלפניך משפטי יצא". (מדרש תהלים (בובר) מזמור יז ב)
במדרש למדו תפילת נעילה מהפסוק " גם כי תרבו תפלה אינני שומע" וז"ל (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז שפח) "מנין לנעילה? אמר רבי לוי: שנאמר 'גם כי תרבו תפלה', מכאן שכל המרבה בתפלה נענה ". תפילת נעילה היא בסימן של ריבוי תפילה בהיותה תפילה חמישית ביום, שאין עוד יום שמתפללים בו חמש תפילות ולכן היא מתקבלת, ולמדנו מכאן שאין להתייאש אם תפילה לא נענתה אלא יש להרבות בתפילה וסופה להישמע, ואפשר שרמזו תפילת נעילה בפסוק שמדבר על גזרה שתפילתם לא תשמע, לרמוז לכך שגם תפילת נעילה יש לה זמן ואם ח"ו יחמיץ את השעה הזאת " גם כי תרבו תפלה אינני שומע", ואם יתפלל בכוונה בעת נעילה חזקה שישמע הקב"ה את התפילה.
יש מחלוקת בין החכמים מדוע נקראת תפילה זו "נעילה" "רב אמר: בנעילת שערי שמים. ורבי יוחנן אמר: בנעילת שערי היכל". לא ברור אם יש מחלוקת הלכתית ביניהם, אבל משמעת דורשים יש. הסברנו לעיל לפי הפירוש של נעילת שערי שמים, ומצאתי מוסר השכל גם בפירוש השני "נעילת שערי היכל". על פי אמרה של רבי נפתלי מרופשיץ ("זרע קודש" לבוב תרכ"ח) "ענין יום הכפורים ונעילה ... דוגמת משל: כשעושין תיבה וארון, וכשכבר נגמר עושין לו מנעול, כדי שישתמר מה שבתוכו".
היינו, שיום הכפורים הוא יום אחד בשנה שאין כמוהו, "לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה", "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ", ובודאי אי אפשר להיות ברמה רוחנית גבוהה כזאת לאחריו ובשאר ימות השנה 6 , אלא שיש לנעול את החוויה הזאת בעומק הלב ולנצור אותה לכל השנה. ונראה שלזה רומזים דברי הרבי "וכשכבר נגמר עושין לו מנעול, כדי שישתמר מה שבתוכו".
1תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד דף ז טור ג /ה"א אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ורבי יוחנן רב אמר בנעילת שערי שמים ורבי יוחנן אמ' בנעילת שערי היכל.
^ 2 שבועות (יג ע"א) "ומודה רבי בכרת דיומא, דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית, דלא אתא יממא לכפורי ליה! אלא אימא: כרת דיממא לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה דאכל אומצא וחנקיה ומית; אי נמי, דאכל סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות לכפורי ליה". לפי תירוץ ראשון שאכל בלילה ומת נראה שרק ביום ומסתמא בסופו הוא מתכפר. וכן מתירוץ אחרון נראה שגם מי שחטא לפני שקיעת החמה, אם נשארה דקה אחריה סוף הים מכפר עליו.
^ 3 נראה שלילות יותר מימים משום שלא נבראו הלילות אלא לגירבא ללמוד תורה.
^ 4 "ברית אברהם" לרבי אברהם הורוביץ זיטומיר תר"ח בשם מדרש.
^ 5 חמשת הדברים בפסוק הם: א. שִׁמְעָה ה' צֶדֶק ב. הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי ג. הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי ד. בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה ד. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים.
^ 6 יש מבעלי המוסר שמוכיחים על הירידה הרוחנית מיד לאחר יוה"כ עד שתקנו לומר במעריב של מוצאי יום הכפורים "והוא רחום יכפר עון", ולע"ד אי אפשר להשאר במדרגה זו של יוה"כ אלא שיש לשמר אותה שתשפיע על כל השנה כולה.
^ 2 שבועות (יג ע"א) "ומודה רבי בכרת דיומא, דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית, דלא אתא יממא לכפורי ליה! אלא אימא: כרת דיממא לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה דאכל אומצא וחנקיה ומית; אי נמי, דאכל סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות לכפורי ליה". לפי תירוץ ראשון שאכל בלילה ומת נראה שרק ביום ומסתמא בסופו הוא מתכפר. וכן מתירוץ אחרון נראה שגם מי שחטא לפני שקיעת החמה, אם נשארה דקה אחריה סוף הים מכפר עליו.
^ 3 נראה שלילות יותר מימים משום שלא נבראו הלילות אלא לגירבא ללמוד תורה.
^ 4 "ברית אברהם" לרבי אברהם הורוביץ זיטומיר תר"ח בשם מדרש.
^ 5 חמשת הדברים בפסוק הם: א. שִׁמְעָה ה' צֶדֶק ב. הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי ג. הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי ד. בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה ד. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים.
^ 6 יש מבעלי המוסר שמוכיחים על הירידה הרוחנית מיד לאחר יוה"כ עד שתקנו לומר במעריב של מוצאי יום הכפורים "והוא רחום יכפר עון", ולע"ד אי אפשר להשאר במדרגה זו של יוה"כ אלא שיש לשמר אותה שתשפיע על כל השנה כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
