ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש תפילות יום הכיפורים

מנהג אמירת שירי הייחוד בליל יום הכיפורים

מקורות בנושא המנהג לאמירת שיר היחוד בליל יום כיפור - מי חברם? מי התנגד לאמירתם? מי מחזק את אמירתם? מה המנהג בימינו? מדוע דווקא בליל יום כיפור?
לחץ להקדשת שיעור זה
1.מי חיבר את שירי הייחוד?

ישנם מספר דעות:

א. כתב תמים לר' משה בן חסדאי מתקו Tachau [מובא בספר אוצר נחמד, עמ' 98 , הו"ל ר. קירכהיים, 1860:[
" ויש חרוז שקורין שיר היחוד ושמעתי שר' בצלאל מספר האמונות עשאו ולא כולו כי מחרוז המתחיל "שדי" הר' שמואל עשאו וכן כתוב בו "כולם בך ואתה בכולם, סובב הכל ומלא את הכל, לפני הכל כל היית."
ביאור דבריו: הכוונה שר' בצלאל כתב שיר הייחוד על פי ספר אמונות ודעות לרב סעדיה גאון. על פי ר' א. ברלינר ב" כתבים נבחרים" עמ' 155, אין אנו יודעים מי זה ר' בצלאל זה וזה גרם לאנשים להימנע מלאומרו. שמואל המוזכר כאן הוא אביו של ר' יהודה החסיד. ראה גם על כך בהמשך.]

ב1. ספר הניצחון, לר' יום טוב ליפמן (בן שלמה) מילהויזן ,בפירושו לפרשת ואתחנן
[מחכמי פראג סוף מאה י"ד-תחילת מאה הט"ו. דבריו מובאים גם בקול הנבואה "לרב דוד כהן זצ"ל "הנזיר." עמ' קכג]
"ועל עצמותו יסד החסיד רבנו שמואל בשיר היחוד "אתה בכל אין עליך ואין תחתיך."

ב2.ספר הניצחון, (כנ"ל) בפירושו לספר דניאל: והחכם האמיתי רב שמואל יסד בשיר השירים [הכוונה לשיר היחוד]..

ג.סידור בית יעקב לר' יעקב מעמדין עמ' תסג : ואנכי מצאתי ל..בעל ספר הניצחון שכתב רבינו שמואל החסיד חברו.

ד. רב נפתלי הירץ טרוויש ש"צ מטיהינגן -Thiengen בסידור שהוציא משנת ה' ש"כ [1560] בסידור מופיע גם פירוש של ר' יום טוב ליפמן (בן שלמה) מילהויזן לשיר היחוד .[מובא ב "כתבים נבחרים", של ר' א. ברלינר עמ' 155]:
"שיר היחוד אשר חיבר ותיקן ר' יודא החסיד מרעגנשפורג אשר היה מפורסם בחסידות יתירה בן ר' שמואל ז"ל."

2. האם ניתן לקבל שר' יהודה החסיד כתב את שיר הייחוד?

ספר אור החיים אות ש - רבינו שמואל לרב חיים מיכל [היה ביבליוגרף]
"ואין ספק אצלי כי טעות נפל בהפירוש (מה שהובא בסידור הנ"ל) ההוא במה שכתוב בסוף שיר ליום השבת זה לשונו:החסיד ר' יהודה ז"ל ועתה הוסיף ר' שמואל ז"ל אנעים זמירות עכ"ל. וזה לא יתכן כי מלבד שסותר בזה דבריו בספר דניאל הנזכר גם האיך ישלים האב ויוסף על מלאכת הבן, ולכן ברור כי צ"ל שם בהיפוך שרבינו שמואל חבר שיר היחוד ורבינו יהודה בנו הוסיף עליו שיר הכבוד:



סיכום הדעות של זהות המחבר : 1) ר' בצלאל שזהותו אינה ידועה 2) רבנו שמואל אביו של ר' יהודה החסיד 3) ר' יהודה החסיד- זיהוי זה מוטל בספק.
[וראה אפשטיין , כתבי א. אפשטיין,ירושלים תש"י-תשי"ז, כ"א עמי רס"ג, מובא בבעלי התוספות לאורבך כ"א עמ 195 שמייחס את שיר הייחוד לר' שמואל בן קלונימוס חזן מערפורט].



3. מדוע התנגד בעל כתב תמים לאמירתם?

כתב תמים לר' משה בן חסדאי תקו [על פי מובאות ב"קול הנבואה" לרב דוד כהן זצ"ל "הנזיר." עמ' קכד. ומ"בעלי התוספות", של א. אורבך ח"א עמ' 424 ]
"קובלני על ספר האמונות כי בא בחכמה חיצונית.....והנה מחכמת ספר האמונות יונקים כולם וגורעים ומוסיפים... ויש חרוז שקורין שיר היחוד ושמעתי שר' בצלאל מספר האמונות עשאו.[ומי שאומר את השיר] הרי זה מחרף ומגדף דבר שלא מפי תנ"ך ודברי רבותינו ולא עוד אלא שמכחישים אותם ...
4. מה היה דעתם של המהרש"ל והלבוש?

לבוש התכלת לרב מרדכי יפה, או"ח סי' קלג : כבר עמד מורינו רבינו וגאונינו הגדול מוהר"ר שלמה לוריא ז"ל ובטל אותה [את אמירת שיר היחוד אחרי התפילה] בכל מקום שהיה שם אב"ד, שלא יאמרוהו מטעם לא ניתן ליכתב אבל לא השגיחו בו בכל הקהילות, כי נראה להם טעם חיצון.
[ובהערה בסידור בית יעקב לר' יעקב מעמדין עמ' תסג, כתב שכוונת המהרש"ל ב "טעם חיצון" היתה שמחברו של השיר היה קראי.].

הנהגת מהרש"ל סי' מב (ספר של הבן של המהרש"ל תיעד הנהגות של אביו מסביב למעגל השנה ,הובא בהערה בשו"ת הרמ"א סימן קכו]
כמו כן התנגד הרש"ל לאמירת י"ג עיקרים שבאני מאמין: כי קצת אומרים וחושבים בלבם כשמאמינים בי"ג עיקרים אע"פ שעשו כל התועבות שבעולם ר"ל מ"מ יש להם תקנה ואינו כן, אלא אפילו מדברי חז"ל הוא עיקר אחד, כמו שמצינו שאמר מה נאה הלכה זו ולא משבח האחרות ג"כ אינו עושה כהוגן ולא נתקנו אלו הי"ג עיקרים רק בשביל פילוסוף מימים הקדמונים שהיו ג"כ עושים עיקרים בכללים ולא עשו כמנין הללו באו חז"ל ותקנו ג"כ בכלליהם וכן בויגדל אלקים חי נתקן י"ג עיקרים ג"כ ולא אמר מורי אחד מהם לא יגדל ולא אני מאמין

5. האם אימץ בעל הלבוש את מסקנת המהרש"ל?

נראה שהמהרש"ל התנגד אולי בעקבות הכתב תמים, אבל בפועל לא אימצו את איסורו ואף בעל הלבוש לא נראה שאימץ את איסורו למרות שבתחילת דבריו של הלבוש שם "ואיני יודע טעם נכון להתפשטות המנהג הזה שאם כדי לספר בשבחו יתברך היה להם לאמרה קודם התפילה... ושמעתי בימי חורפי שאין לו טעם [שאומרים אחרי התפילה] אלא שהנהיגו כן משום האבלים כשישנם הרבה בר מינן שיגיע לומר קדיש לכל אחד ועכשיו שנקבע נקבע". כלומר אמרו את השירים אחר תפילה משום שהיו אומרים קדיש יתום אחרי כל שיר, וכל אבל קיבל קדיש רק לעצמו. וראה עוד בלבוש שם שמביא עוד סיבה לאמירתו לאחר תפילה כטעם לאמירת שלוש ברכות אחרונות של שמונה עשרה כ"עבד שקיבל פרס מרבו."

6. האם הרמ"א התנגד לאמירתו?

שו"ת הרמ"א סימן קכו:
רע עלי המעשה אשר כתב לי אדוני בשם שארנו הגאון כמהר"ש י"ץ, [הכוונה לרב שלמה לוריא, המהרש"ל] ששלח לשונו בשיר היחוד וגזר במקומו שלא לאמרו על סמך מה שמצא כתוב בספר אחד ישן נושן נקרא כתב תמים כי האומר חרוז "סובב את הכל ואתה בכל כו'" הרי זה מחרף ומגדף ח"ו. [על פי ההסבר בקול הנבואה: ההתנגדות היא על תפיסת רס"ג בתיאור האלוקות וכפי שבא לידי ביטוי בשיר היחוד.

7. מהם טעמים נוספים שהרחיקו את קריאתם?

סידור בית יעקב לר' יעקב מעמדין עמ' תסג:
ולפי ששמעתי בלחישה מטעם גדולים שאסרו אמירתו מפני שהיה מקובל אצלם שמחברו היה בעל מקרא [=קראי]... יראה לכאורה אין לו עסק בדברי בעל התלמוד ולשונות מדרשי חז"ל ולא כן עשו מחברי הפיוטים...



ספר השל"ה הקדוש - מסכת תמיד - פרק נר מצוה (צב):
ונראה לי דזה היה דעת הרבה חכמים שבטלו לומר שיר היחוד בשביל טעם הנ"ל, מאחר שהוא ריבוי תוארים ושבחים ומי ימלל גבורות ה', ואין לו לאדם לסדר שבחו של מקום אלא סדר הברכות והזמירות שתקנו חז"ל והתפלה שסדרו אנשי כנסת הגדולה.

8.האם התנגד הגר"א לאמירת שירי הייחוד?
הגר"א, מעשה רב, הלכות יו"ט סי' קע: אחר עלינו לשבח אומרים שיר היחוד ושיר הכבוד אם יש שהות ואומרים במתון ובניגון פסוק פסוק ואין הש"ץ ולא הציבור מדלג שום פסוק.

שו"ת שבט הלוי חלק י סימן יג ד"ה תשובה: ובשם הגר"א מובא שאין לומר שיר היחוד ושיר הכבוד אלא ביו"ט. [כלומר לדעת הרב וואזנר, הגר"א בגלל קדושת שיר הייחוד לא אמר בכל יום כי אם ביום טוב] [וראה מקראי קודש לרב משה הררי הלכות יום הכיפורים פרק ה, סע' ז' הערה כט]


9. מי אסר אמירת שירי הייחוד רק לאחר התפילה ולא בתחילתה?

מהר"ל מפראג, ספר נתיבות עולם א - נתיב העבודה - פרק יב: ובטור א"ח שבח המנהג אשר קבעו הפיוט אחר התפלה, ואין זה כך, כי אחר התפלה אסור לספר בשבחו של מקום.., ובעלי בתים תקנו לומר אותו ומתחלה לא הנהיגו לומר רק ביום הכיפורים, ואפשר כי אין נקרא זה המספר בשבחו של מקום יותר מדאי כי יום זה קבוע לספר בשבחו של מקום... ואף ביום הכיפורים, כיון שאנו רואים כי תקנו כל הפיוט תוך התפלה לא אחר התפלה כי בזה שייך לומר שאסור לספר בשבחו של מקום והמוסיף הוא גורע, ואין לסתור דברי חכמים בדמיונות בעלי בתים שיחשבו כי בזה מגיעים עד שער הפנימי. ואם אי אפשר לאדם לבטל המנהג שאומרים הפיוט של שיר היחוד אשר נתחדש מבני אדם אשר אינם בעלי תורה, יאמרו אותו קודם ברוך שאמר ועל זה הוא שייך כי הכל הוא דברי שיר, ומה ענינו לאחר התפלה אין זה אלא לעבור דברי חכמים ולהיות בעונש גדול יותר מדאי, ודי בזה לשומע: [אולי דברים אלה יסבירו שבחלק מהמחזורים הישנים שיר הייחוד נמצא לאחר ערבית כחלק ממנה ובחלק הוא נמצא לפני שחרית]

סיכום סיבות ההתנגדות: 1) התנגדות עקרונית לתפיסה הרוחנית של רס"ג שבא לידי ביטוי בשיר הייחוד ומי שאומרו מחרף ומגדף את ה'. ר' משה תקו 2) לא ידעו מי הוא בצלאל המחבר, ומה כשרותו. 3) חובר ע"י קראי כי אין בו מדרשים, הובא בסידור בית יעקב 4) אחר התפילה הוא איסור גמור, התקנה הייתה של בעלי בתים , ואם אומרים אז לפני שחרית.- מהר"ל 5) מצד ריבוי השבחים לבורא-של"ה.


10. מי הם הדוחים את הביקורת ? (על אמירת שיר הייחוד)
סידור בית יעקב לר' יעקב מעמדין עמ' תסג: פסק [כלומר פסק הלכה שצריך לומר אותו ] על אמירת שיר היחוד ושבחים נוספים אחר התפילה: [הוא מסביר את הלבוש שהבאנו לעיל ואומר שלפי הלבוש מחמת חשיבותו "יש למנוע מלאמרו בכל יום... [ובסוף דבריו]: "ואנו אי אפשר לנו לאומרו בכל יום כי אם באנו לגמור אין מספיקין ומלאכתינו מתי נעשית מנהגנו להשלימו בליל יום הכיפורים פעם אחת בשנה..

11. מי הם האומרים שצריך לאומרו?

ספר מטה אפרים - סימן תריט: (כב) נָהֲגוּ הַרְבֵּה לִהְיוֹת נֵעוֹרִים בַּלַּיְלָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאוֹמְרִים שָׁם שִׁיר הַיִּחוּד שֶׁל כָּל הַשָּׁבוּעַ אַף שֶׁאֵין אוֹמְרִים שָׁם כָּל הַשָּׁנָה. וְאַחַר כָּךְ מַתְחִילִין לוֹמַר תְּהִלִּים וְיֵשׁ שֶׁאֵין אוֹמְרִים כְּלַל שִׁיר הַיִּחוּד, רַק מַתְחִילִין תְּהִלִּים

ספר מטה אפרים - סימן תריט: (כד) כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ נוֹהֲגִין לָלוּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלוֹמַר שָׁם תְּהִלִּים וְשִׁיר הַיִּחוּד וּשְׁאָר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְיֵשׁ לוֹמְדִים מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת יוֹמָא עִם פֵּרוּשׁ

משנה ברורה סימן תקנד ס"ק ז - ונוהגין לומר תהלים ושיר היחוד במנחה אע"ג דאסור בת"ת כל היום [המשנ"ב התיר לאמרו אפילו בתשעה באב לאלה שאומרים כל יום] ערוך השולחן תריט ט : ויש נוהגים לומר שיר היחוד ואנעים זמירות אחר מעריב. [ביו"כ] לוח א"י לרב טוקצינסקי זצ"ל [אחרי עלינו, לדוד אורי ,אדון עולם,אומרים:] שיר היחוד בשלימות ושיר הכבוד

ספר התודעה, יום הכיפורים - פרק רביעי: אחר תפילת ערבית נהגו לומר ארבעה מזמורים ראשונים שבספר תהלים... ורבים נהגו להשלים כל ספר תהלים בו בלילה 'והוא מנהג ותיקין, כי אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים שכלול בו הכל.. וכן עוסקים בשאר שירות ותשבחות, כגון שיר היחוד ו'כתר מלכות' שחבר רבי שלמה בן גבירול וכיוצא. ומצוה ללמוד סדר עבודת היום במשניות מסכת יומא ומאמרי התשובה שבגמרא:

12. מה הם מקצת דברי שבח על שיר הייחוד?
ספר הברית לרב פנחס מוילנה - חלק ב מאמר י"ד האהבה והשמחה - פרק כג: אף גם המשורר הגדול ומליץ יושר בעל שיר היחוד המהולל מאד ברוב התשבחות אשר פעל ועשה לא עשה כן [הכוונה ששיר הייחוד הוא לא בנוי על פי משקל שירים]

שו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן א ד"ה אתה תלמידי [רבי אלעזר פלקלס נולד בפראג בשנת ה"א תקי"ד (1754) ונפטר שם בשנת ה"א תקפ"ו (1826). הוא היה תלמידו המובהק של ר' יחזקאל לנדא, בעל הנודע ביהודה]
כי הנה שיר היחוד אשר המה שירי תפארת היקרי' ומסולאים בפז ופניני המליצות ערערו בם גדולי חקרי לבב כמבואר בלבוש ע"ש מהרש"ל ועיין בשו"ת הרמ"א. וי"א בעבור שהשירים האלה מיוסדים עפ"י מקרא בלתי דרשות וקבלות חז"ל זולת שיר הכבוד אנעים זמירות יען כבר עמד על ימין צדקו של המחבר הנ"ל הגאון מו"ה יעב"ץ ז"ל בעמודי שמים ומראה מקומות רבות שדבריו הוטבעו על אדני אמת מרבותינו בעלי האגדה ומבאר שהמחבר הזה הוא רבינו שמואל החסיד שים עיניך עליו.

13.כיצד דוחים טענות אלה של ר' משה תקו?

ספר הניצחון, פ' ואתחנן על הפסוק וידעת היום: [ מובא גם בקול הנבואה,עמ' קכד] כתב רבנו אלעזר בעל הרוקח ...וברוך הוא שממציא חיים כולם ועל עצמותו יסד החסיד רבנו שמואל בשיר היחוד אתה בכל אין עליך ואין תחתיך. [מכאן רואים שגם רבנו אלעזר, הוא ר' אליעזר בן ר' יהודה מגרמזיה בעל הרוקח שנפטר בהתחלת המאה הי"ג. שיבח את אמירת שיר הייחוד]

רב נפתלי הרץ טרוויש בסידור שהוציא משנת ה' ש"כ [1560] : שיר היחוד אשר חיבר ותיקן ר' יודא החסיד מרעגנשפורג אשר היה מפורסם בחסידות יתירה בן ר' שמואל ז"ל והנה הרבה מאוד מן דברי השירה הזאת מן קבלת הגאון המפורסם רבינו סעדיה ז"ל אשר חיבר ותיקן ס' האמונות . והנה עיקר דברי ר' סעדיה גאון ודברי החסיד הנ"ל ז"ל אחד הם. ועיקר אמונת רב סעדיה ז"ל היה מקבלת הגאון ר' בחיי הדיין ז"ל וכאשר מוכח מספר חובת הלבבות ...וכאשר ראו והכירו חכמי דורו של ר' יודא הנשיא ז"ל [הכוונה לר' יהודה החסיד שלפי דעתו הוא המחבר] בשיר הייחוד כי קדוש הוא לאלוקיו קבעו אותו לומר בכל אילו המלכויות ברבים בליל כל נדרי כדי שידעו הכל [כ]נגד מי שיתפללו למחר ביום הכיפורים... [ואם כי נראה שיש איזה אי דיוקים בדבריו, כי כתוב שם שקבלת רב סעדיה גאון היא מר' בחיי מחבר חובות הלבבות שחי כ-200 שנה אחריו או שכוונתו לומר שם שדברי ר' בחיי שמקובלים ללא ספיקות זהים לדברי ר' סעדיה ולכן אין כל סיבה למנוע אמירת שיר הייחוד ואדרבא כולם חושבים שזה דבר חשוב.]

14. מה מובא בשו"ת הרמ"א על הטענה במה שנמצא בספר כתב תמים?
שו"ת הרמ"א סימן קכו: [וצריך להקדים שהתשובה אינה של הרמ"א אלא של הרב שמואל יהודה קצנלינבוגן מפדובה זצ"ל,(בנו של ר' מאיר מפדובה,ה' רצא- ו' ניסן ה' שנז(1597-1521)שימש כרב הראשי של וניציה 31 שנה עד מותו , קרוב משפחתו של הרמ"א) אליו פנה הרמ"א בשאלה שאינו נמצא בספר והרמ"א פירסם את דבריו כתשובה בספרו. ובסידור בית יעקב לר' יעקב מעמדין עמ' תסג הוא מגלה שהיה ויכוח בין הרמ"א ודברי רב יהודה מינץ בעניין זה.(אבל כנראה לא ויכוח ישיר משום שמהר"י מינץ נפטר ב- 1508 כשהרמ"א טרם נולד)ידיעה זאת שמסר רב יעקב מעמדין לא נמצאת בתשובה שנמצאת בידינו היום.]

רע עלי המעשה אשר כתב לי אדוני בשם שארנו הגאון כמהר"ש י"ץ, ששלח לשונו בשיר היחוד וגזר במקומו שלא לאמרוי על סמך מה שמצא כתוב בספר אחד ישן נושן נקרא כתב תמים, כי האומר חרוז סובב את הכל ואתה בכל כו' הרי זה מחרף ומגדף ח"ו. ראיתי מעשה ונזכרתי דברי הרמב"ם במורה הנבוכים [ח"א פ' סב], כי זה דרכם של רוב בני אדם כשהם מוצאים דבר מה בספר ישן כפי רוב יושנו תגדל בו האמנתם, אך לא חשבתי כזאת על חכם כמוהו.



15. מהי גישת הרמ"א ( על פי הרב שמאל מפדובה) לשיר היחוד?
שו"ת הרמ"א סימן קכו: ואני בעניי לא מקובל ולא בן מקובל אנכי, אבל יש לי פירוש על שיר היחוד ע"ד הקבלה, לא פירוש כולל רק ראשי פרקים. בו ייודע חכמת המחבר והשיר הזה קדש קדשים אצל כל בני עמנו.

16.ומה לגבי השאלה של שיבושים בענייני אמונה?

שו"ת הרמ"א סימן קכו: ומ"ש מכ"ת כי בחרוז זה נמשך לדעת הרמב"ם ואבן עזרא ושאר החכמים, לא הבנתי דעת אדוני באלה. ודעתי בו אחד משתים, או שהייתה כוונת המחבר סובב את הכל ע"ד שארז"ל [בראשית רבה סח, י] הוא מקומו של עולם, ואתה בכל כי כבודו מלא עולם, ואין זה מה שיחייב גשמיות בחק הנבדל כאשר כתב הרמב"ם. ואפשר שלזה כוונת מעלת כבודו. או הייתה כוונת המחבר ע"ד הקבלה וקרא לעלות העלות ית' וית' סובב את כל ומלא את כל רמז למדה קראוה כל, ועליה ארז"ל במדרש [על הפסוק וד' ברך את אברהם בכל (בראשית מד, א) אומר המדרש רבה נט, י שנתן לו נקבה] בת היתה לאברהם אבינו וכו', וזה ידוע אפילו למתחילים בחכמה זו. א"כ על מה יתאונן אדם חי על המחבר הזה, קדוש יאמר לו כ"א חסרון השגתנו בדבריו הנעימים. ושלום ממני שארך שמואל יהודה קצנאילינבוגן .

17.מה בעצם אומר רב סעדיה גאון שעל זה יצא כל הרעש?
. ספר האמונות והדעות מאמר ב: ואומר: ואיך יעלה בשכלנו הימצאו בכל מקום, עד שלא יהיה מקום ריק ממנו? מפני שלא סר קודם כל מקום. ואלו היו המקומות מפרידים בין חלקיו לא היה בורא אותם. ואלו הגשמים מטרידים המקומות ממנו או מקצת, לא היה בורא אותם. וכיון שהדבר כן הימצאו אחרי שברא הגשמים כולם, כהימצאו קודם לכן, בלא שנוי ולא פרידה, ולא הסתר ולא הפסק, וכמו שאמר (ירמי' כ"ג כ"ד) "אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם י"י הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם י"י." ואקרב להבין זה ואומר: לולא שהרגלנו שקצת הכתלים אין סותרים בעד הקול, וכן אנו רואים שהזכוכית איננה שכה בעד האור, וידענו כי אור השמש לא יזיקוהו הלכלוכים אשר בעולם, היינו תמהים על זה. ואלה כולם פליאות מעידות על אמיתת ענינו.

18. כיצד מסביר הרב הנזיר, הרב דוד כהן זצ"ל את רס"ג?
ראה קול הנבואה עמודים קכג-קכד.[לפי הנזיר, היסודות של רס"ג ושל "סובב את כל" משיר הייחוד נמצאים בכמה מקורות בחז"ל]
שמות רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה ה וירא מלאך: שאל גוי אחד את ר"י בן קרחה, מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה א"ל אלו מתוך חרוב או מתוך שקמה כך היית שואלני אלא להוציאך חלק א"א למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה, [וכן ב שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג ד"ה ב ר' יודה:ללמדך שאין מקום פנוי בארץ מהשכינה שאפי' בתוך הסנה היה מדבר עמו. ובמדב"ר נשא פי"ב, פסיקתא דרב כהנא פ"א ד"ה מעצי הלבנון]

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רכה עמוד א: איהו סובב על כל עלמין ולית סובב לון לכל סטרא עילא ותתא ולארבע סטרין בר מניה ולית מאן דנפיק מרשותיה לבר איהו ממלא כל עלמין

19.היכן נמצאים פירושים לשיר הייחוד?
בסידורים עם פירושים: סידור עבודת ישראל, סידור בית יעקב לרב יעקב מעמדין, ישנו גם ספר קטן שלם (לא יודע אם ניתן להשיג היום) רק עם פירוש לשיר הייחוד של הברמן בהוצאת מוסד הרב קוק. כמו כן ישנו פירוש בספר נתיב בינה חלק ה' ,של הרב יעקובסון.

מתוך שיר הייחוד ליום ראשון:

כי הִרְבֵּיתָ טוֹבוֹת אֵלָי, כִּי הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי..
וּמָה אָשִׁיב לָךְ וְהַכֹּל שֶׁלָּךְ, לְךָ שָׁמַיִם אַף אֶרֶץ לָךְ..
וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאנֶךָ, וַחֲפֵצִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ:

עוד בנושא תפילות יום הכיפורים
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il