ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ננסה להבין מה הפך את ירושלים - עבור כמעט כל יהודי - למקום כל כך משמעותי? מדוע שחרורה של העיר בכ"ח באייר ה'תשכ"ז והכרזתו של מפקד חטיבת הצנחנים - מוטה גור: "הר הבית בידנו", הרטיטה כל כך הרבה לבבות?
נתייחס הפעם למספר מאורעות מכוננים בתולדות העיר.
עקידת יצחק, בהר המוריה בירושלים, הייתה שיאו של תהליך ארוך ומיגע, שהחל עם ההקשבה לציווי האלקי:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית י"ב א-ג).
תהליך שהסתיים בהבטחה:
"כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (שם כ"ב יז-יח).
ההקבלה בין ההבטחות מאוד בולטת.
* "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל " = "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".
* "וַאֲבָרֶכְךָ ... וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְךָ..."= "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ". "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" = "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".
* "וַאֲבָרֶכְךָ ... וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְךָ..."= "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ". "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" = "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".
לכן, אין זה פלא כי גם הפתיחה שווה: "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (שם, שם ב). לפי זה, הסיכום "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי", איננו מתיחס רק אל העמידה בנסיון העקדה, אלא אל ההקשבה לציווי האלקי, שתחילתו ביציאה מחרן וסופו בעקדת יצחק. אחרי העקידה, מתמקדת התורה אך ורק בשאלת מימוש ההבטחה האלקית, תוך דאגה לדורות הבאים.
סיפור חייו של אברהם אבינו מתנהל באופן מקביל בשני מישורים. הראשון הוא מישור ה"סגולה". סיפור זה, תחילתו בסוף פרשת נח - בהחלטת משפחת אברהם לעלות לארץ ישראל וסופו בברית בין הבתרים (עיינו בהרחבה בדברינו לפרשת לך לך - תשס"ו).
אנו עוסקים השבוע בסיפור השני, המבוסס על עקרון ה"בחירה".
ירושלים מופיעה בתורה כמרכז הרוחני של עם ישראל רק בכינוי "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר" (דברים י"ב).
הבחירה החופשית היא הבסיס לעבודת ד' של כל יהודי.
היכולת הסגולית של כל יהודי לשמוע את "קול הנבואה" ולתרגם אותה בבחירה חופשית למעשים בפועל, נובעת מכוחה של ירושלים, "עיר הבחירה".
ירושלים נבחרה על ידי הקב"ה כמקום השכנת השכינה.
ירושלים נבחרה בימי דוד על ידי עם ישראל כבירה.
שתי בחירות אלה קשורות לבחירתו של אברהם לשמוע בקול ד'.
לכן מצד שני, אין זה פלא כי גם פתחו של גהנום, מצוי דווקא בירושלים. הגהנום, בלי להכריע מה משמעותו המעשית, הוא בוודאי אך ורק יציר כפיו של האדם הבוחר. מעולם לא הגיע אדם ל"שם" בגלל תכונה "סגולית", ח"ו.
בתוך תוכו של כל יהודי שוכנת לה, לעתים באופן חבוי, מודחק וכמעט כבוי, אותה "נקודה יהודית". כדי להביאה לידי ביטוי מעשי ולהפוך אותה לשלהבת מחממת ומאירה, יש צורך בהפעלת ה"בחירה".
דווקא ירושלים "עיר הבחירה" היא שזכתה לעשות זאת לפני ארבעים ושתים שנים.
הבה נתפלל כי נזכה להמשיך ללכת בעקבותיו של אברהם, לשמוע את הקול,
להחליט בבחירה חופשית את ההחלטות הנכונות, לקחת את האש והעצים ולהאיר את האור,
בבחינת "אור חדש על ציון תאיר".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.












