ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
חורבן קשה נגזר על הארץ. "והשמותי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם". אך קשה מכל הוא החורבן שנגזר על לב לבה ובבת עינה: בית המקדש. "ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם". בדרך כלל קורא הקב"ה לבית המקדש - "מקדשי", ולקרבנות המוקרבים בו הוא קורא - "ריח ניחוחי". אך לא כך הפעם: בית המקדש נקרא "מקדשיכם", ואילו הקרבנות נקראים "ריח ניחוחכם". ואכן הראב"ע עומד על כך ומעיר: "שתסור השכינה... ונשמו המקדשים שלכם, והטעם - בתחילה היו מקדשי".
לכאורה עומדים דברי הראב"ע בסתירה לדברי הגמרא במסכת מגילה הדורשת מפסוק זה עצמו דרשה הפוכה, ואומר שאפילו בית כנסת שחרב נשאר בקדושתו: "והשימותי את מקדשיכם - קדושתם אף שהם שוממין". וכן מקובלנו כי "שכינה לא זזה מכותל מערבי".
את הניגוד בין מה ששייך לקב"ה לבין מה ששייך לנו, רואים אנו כבר בתחילת הפרשה: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו" - בידיעה שהם חוקי ה' ומצוותיו, ולא חוקי האדם - אזי: "ונתתי גשמיכם בעתם". הגשם - אמנם שלנו הוא, אך התורה ומצוותיה - דבר ה' הם. סילוף נורא תהיה ההתייחסות למצוות כאל פולקלור אנושי.
כך גם המקדש. המצוה לבנות את בית המקדש מנוסחת בלשון: "ועשו לי מקדש - לשמי". מצוות הקרבנות מנוסחת אף היא באופן בולט בגוף ראשון: "את קרבני, לחמי, לאשי, ריח ניחוחי, תשמרו להקריב לי...". החטא המביא את החורבן הוא ההתייחסות אל בית המקדש ואל הקרבנות כאל קמיעות הבאים לשמור על קיומו של העם ועל רווחתו של האדם. זוהי עבודת האלילים, הבאה לרתום את האלים לרצון האדם במקום להביא את האדם לעשות את רצון ה'.
על כן אומרת התורה: אם בשבילכם אין אלו אלא "מקדשיכם" ו"ריח ניחוחכם" - עליהם להיחרב. אבל דווקא אז, כאשר לא תוכלו להשתמש בהם, תגלו כי הקדושה הא-להית החופפת עליהם לא פסקה מעולם. "קדושתם אע"פ שהן שוממין".
אחר כתלנו
הכותל - איזוב ועצבת
הכותל - עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
- כך כתב המשורר בהשראת דברים שכתב מורנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל עוד עשרות שנים לפני כן.
לכאורה הכותל אינו אלא קיר אטום. מבט עמוק וחודר נדרש כדי לחוש את מה שהוא מבטא: את הכיסופים של עשרות דורות, את התפילות של אבות ואמהות, את דמעות העשוקים ושמחת החוגגים שעברו על פניו במשך מאות בשנים. איתן הוא הכותל. יציב וחזק. כל מהרסיו ומחריביו עברו מן העולם והוא נשאר על עמדו כביטוי עמוק ומוחשי של נצח ישראל, כזכר למקדש החרב וכסמל האמונה בבנין המקדש השלישי.
לא כל עין יכולה לראות זאת. לא כל אדם זוכה לכוון את העין האנושית שלו להיות באותו קו ראיה עם העין הא-להית. יש מי שאינו רואה אלא אבנים עתיקות, כי לבו שלו אינו אלא לב של אבן. ויש מי שלב יהודי חם ורגיש פועם בקרבו. הוא רואה גם את מה שמעבר לתמונת האבנים. הוא שומע את קולו של מי ש"עומד אחר כתלנו".
מי שהאזין היטב כששמע את קולותיהם של הצנחנים, משחררי ירושלים, בבכיים אל מול הכותל; מי שהעמיק ראות בראותו את דמעות הלוחמים המתרפקים על אבניו - זכה לפגוש את מפגש הלבבות: לבו של העם ולב האדם אשר בתוך האבנים. והוא היכול להצביע ולומר "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
