ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
במשפחתנו ארע אסון כאשר ילדה צעירה קיפחה את חייה. כל מי שהכיר אותה שואל את השאלה - למה? למה דווקא היא, ילדה טובת לב ואהובה ומקובלת ע"י חברותיה? אם אדם חוטא או רע מסתלק מהעולם אפשר לחשוב שהמיתה שלו מכפרת עליו, אבל כשמדובר בילדה טהורה במה אפשר לנחם את ההורים ואת שאר ילדי המשפחה?
תשובה:
פטירתו של ילד במשפחה מותירה חלל מיוחד. כל הסתלקות של בן משפחה גורמת צער למשפחה, לידידים. אך בילד צעיר הנלקח, הקושי גדול שבעתיים. כאשר הנביא זכריה מתאר צער פטירה הוא משתמש בלשון: "וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור" (זכריה י"ב) כלומר, המספד יהיה גדול כמו על בן יחיד שהוא גם בכור, לכן המרירות רבה יותר.
הנכם שואלים, במה אפשר לנחם. כמובן שבכל מקרה יש גוונים מיוחדים, אבל לפני הכל, צריך להרגיש את השותפות בצערם של בני המשפחה. הגמרא (ברכות י"ב) אומרת שאם תלמיד חכם נמצא בצער, חולי וכד', "צריך שיחלה עצמו עליו", כלומר, המתפלל לרפואתו צריך לדאוג ולהצטער עד כדי כך שהוא עצמו יגיע למצב חולי. גם באבלות, לפני שחושבים מה לומר ומה לא, שזו כבר התנהלות מחושבת, קודם לכן צריך להרגיש את הצער ויחד עם האבלים לכאוב ולהצטער, בלי חשבון שכלי אלא כהרגשת הלב. השותפות בכאב נותנת לבני המשפחה חוזק ועוצמה, ביודעם שהם אינם לבדם בכאבם, אלא יש להם שותפים. תחושה זו איננה זקוקה להסבר רציונלי, והיא משמשת בסיס לבנות עליו מערכת תנחומים הגיונית ושכלית. זו עבודת נפש של כל מי שבא לנחם ורוצה באמת להשתתף עם המשפחה. רב פפא (ברכות ו') חידש לנו שהשכר בבית האבל הוא על שתיקה. מסתבר שכוונתו להתחברות שבשתיקה עם כאבם של האבלים, הקודמת לדיבורים.
אחרי הרגשת השותפות באה השאלה, מה לומר לאבלים. חשוב מאוד לשמוע מפיהם את סיפור הפטירה, כיצד היו ההתרחשויות. בפיגוע, בתאונת דרכים או בצורה אחרת. סיפור הדברים מחבר את המנחמים עוד יותר אל האבלים, והם מתחזקים מכך.
כל פטירה של אדם צעיר איננה "סתם". תמיד יש לראות את נסיבות הפטירה, ולהעלות את הפטירה למעמד של "קרבן ציבור". במיוחד בדורנו, בו המאבק על הציבוריות הישראלית הוא בעיצומו, כל אירוע כזה משמעותו, אבדן כח כאן בעולמנו, וחיזוק לעליונים. כאשר מונים חיילים שנפלו במערכות, אלפי נרצחים בפיגועים, מבינים שאליהם מצטרפים גם אותם צעירים הנלקחים לפמליא של מעלה, והם מהווים חלק בלתי נפרד מקרבנות הציבור. הרגשה זו שההסתלקות היא חלק ממערך אלוקי גדול, מעניקה למשפחה עוד נטף של תנחומים.
יסוד נוסף שחשוב לשים אליו לב הוא, התפתחות רגשות אשם אצל בני המשפחה. לעיתים עולות מחשבות על העבר, למשל, מדוע ביקשתי ממנו או ממנה לנסוע למקום מסוים. הנה, בנסיעה זו הוא איבד את חייו, ואני הרי גרמתי לו לנסוע. מחשבות כאלה, אין בהם ממש, כי הכל מכוון מאת הקב"ה, וגם אם לא היינו יוזמים את הנסיעה היה מתרחש האסון. בנוסף לכך, המחשבות הללו גורמות נזק רב למשפחה, מפני שהן מטילות אותה לייאוש ודיכאון, ולקושי גדול לחזור לחיים. על כן, צריך למצוא את כל ההסברים כדי לסלק את רגשות האשם מעל בני המשפחה.
בליווי נכון של האבלים, לאט לאט מתנווטים החיים בשני מסלולים: האחד, מסלול ההווה והעתיד, המשך הבניה של המשפחה. והאחר, מסלול הזכרון של העבר. אסור לחדול מהמשך החיים בעקבות אסון שארע, כמו גם שאסור לשכוח ולהתעלם ממה שארע. כאמור, אלו הם שני מסלולים הדומים לשני קווים מקבילים, כאשר מידי פעם צף הזכרון ונכנס למסלול החיים השוטפים, עד ששוב נפרדים השניים.
יהי רצון שיבולע המוות לנצח!
המאמר מוקדש:
למשפחת נתיב, בת עין, לע"נ הבן שלמה הי"ד.
למשפחת משולם, חברון, לע"נ הבת חניה ע"ה.
ולמשפחת כהן, גבעת סקאלי, אלון מורה, לע"נ הבן פורת יוסף ע"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
