צבא או משפחה?

שאלה:
בעלי גוייס למילואים בצו 8. אני שלשה שבועות אחרי לידה. עזבתי את ביתנו בצפון ואני אצל הורי, ומאד רוצה לראות את בעלי חוזר הביתה. האם נכון לבקש ממנו שיפעל להשתחרר מהמילואים?

תשובה:
המלחמה המתנהלת כיום בצפון היא מלחמת מצוה לכל דבר, "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". הגישה שלך, כאם וכרעיה, היא גישה טבעית ומובנת מאד. ברור שכל יולדת זקוקה לסיוע פיזי ורוחני מבעלה, ובודאי בתנאים כאלה, שנאלצת לעזוב את ביתכם ולעבור לאזור שקט ובטוח, אין ספק שתמיכת הבעל היא חיונית. ובכל זאת, אנו משתדלים לקבוע את רצונותינו ומחשבותינו ע"פ התורה, אשר היא מורה לנו, שלמלחמת מצוה יוצאים כולם, "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". אני משער, שאם תבקשי מבעלך להשתחרר, יהא הדבר קשה עליו, כאשר כל חבריו מטים שכם להתגבר על האויב והוא עוזב את המערכה. לכן, הדרך הטובה עבורך היא להתחבר עם רצונו של בעלך, וכמובן עם הדרכת התורה. כיולדת "טריה", קל לך להתחבר עם רצונך שלך, לראות את הקשיים בהם את נתקלת ולרצות להקל על עצמך. אולם, במשפחה, נכון הוא להתחבר עם בן הזוג דוקא, וזה פותח פתח לבעלך לראות טוב יותר את הצרכים שלך, ובודאי, ברגע שיוכל, בטוחני שישוב בשלום. למעשה: ככל שתנמיכי צפיות לשחרורו של בעלך, ותקבלי על עצמך לעבור לבד, בסיוע המשפחה, את גידול ילדכם עד לנצחון במלחמה, כך יעברו הימים בנעימים, ובע"ה ישובו חיילנו כולם בשלום לביתם, ובתוכם גם בעלך.

שאלה:
אני במילואים בצפון. אשתי במצב רגיש והיא מאד מבקשת, בבכיות ואף יותר מזה, שאעזוב את יחידת המילואים ובכל מחיר אשוב הביתה.
א. האם מותר לי לשקר לקצינים כדי לקבל שחרור?
ב. האם מותר לי לשקר לאשתי, ולא לענות לטלפונים כדי שלא תטריד אותי בבקשות כאלה?

תשובה:
המלחמה בה הנך שותף היא מלחמת "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" והיא מלחמת מצוה לכל הדעות. זכות גדולה היא עבור כל חיל המשתתף במלחמה.
ומכאן לשאלותיך:
א. גם אם במצב עדין, לעיתים מתירים חכמים לשנות מפני דרכי שלום בית, במלחמת מצוה ודאי שאין היתר כזה שהרי כולנו חייבים בכך. לכן, גם אם אשתך במצב רגיש, הנך רשאי לשתף את הקצינים ביחידתך, במה שנדרש לשתפם, ולבקש שבעת שיתאפשר, יביאו זאת בחשבון בקביעת היציאות הביתה.
ב. קשר טוב בין איש לאשתו מתבסס על אמון הדדי. אם אשתך מתקשרת בעת פעילות בה אינך יכול לענות לטלפון, ודאי אל תענה. אולם בזמן שהנך יכול לענות, ענה. זה ירגיע את אשתך ויתן בסיס להסברים בעתיד. כללית, תפקידך להרגיע את אשתך ולנסוך בה בטחון, שכל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה. גם העובדה שהיא מתמודדת לבד, בלעדיך, עם קשיים, גם זה מאת ה' ורצונו. בהלכות מלכים פרק ז הלכה טו, מדריך הרמב"ם את היוצא למלחמה "שלא יחשוב לא באשתו ולא בבניו", "ותהיה כוונתו לקדש את ה'". דוקא זה מבטיח "שיבנה בית נכון בישראל". לך בכוחך והיה שותף להושיע את ישראל, ובע"ה בקרוב תשוב עם