ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נראה שאין כוונת דברי חכמינו אלה לספר את סיפור המלחמה כמו שהוא, אף שבאמת הייתה מסורת על האבן שבקש עוג לזרוק על ישראל. אך עיקר כוונת חכמים הייתה לעמוד על אופי המלחמה. עוג בא בכוחו הגופני הגדול כנגד ישראל אשר באו בשם ד', והגוף הגדול אינו יכול לעמוד בפני רוח האמונה והסייעתא דשמיא שהן המנצחות.
אכן נראה שהתיאור המפורט של מעשה עוג בא להראות מה קורה לכוח גשמי ללא רוח פנימית. אפשר שחכמים בקשו להמשיל את הכוחות הצבאיים הכבירים של עוג מלך הבשן לאבן הזו שהוא רצה לזרוק על ישראל. לישראל לא היו כוחות רבים, ובדרך הטבע ביכולתה של מכה אחת להכות את עם ישראל כולו. עוג לעומת זאת, ריכז את הכוחות והנהיג אותם למלחמה, זו היא כוונת חז"ל בתיאורם את לקיחת האבן ששם על ראשו. אכן עוג וצבאו היו אמנם חזקים פיזית, אבל נטולי תוכן רוחני, חסרי מוטיבציה ערכית. שכן כל ראשי הצבא עסקו בשיפור מעמדם, בכבודם, בגאווה נבובה, וממילא חדר ריקבון להנהגה הצבאית. את זה המשילו חכמים באומרם שבאו נמלים ועשו חורים בהר, וההר צנח על צווארו. עוג מלך הבשן התחיל לחוש בקלקולים שבצבא, ובסכנה שמא צבאו לא ינצח. הוא מנסה להוריד את ההר, אבל כבר היה מאוחר. הרברבנות שלהם שהם ינצחו סבכה אותם, השיניים נתארכו ונסתבכו בהצהרות של ההתפארות וכבר אי אפשר היה לסגת.
כנגד צבא שראשיו עסוקים ברדיפת כבוד ועינוגים, די בפגיעה מועטה כדי שתוציא אותו משווי משקלו, וכך הוא מתמוטט ונשבר. כך פעל משה. הוא פגע בקרסולו של עוג, אמנם מפגיעה בקרסול לא מתים, אבל עוג התמוטט ונפל, והאבן שעל ראשו ריסקה אותו ומת. הנמשל: ישראל בכוחם הקטן יחסית, אבל בעוצמה רוחנית, בכוח האמונה והביטחון בד', הצליחו לערער את המערך הצבאי של עוג מלך הבשן, והוא נתרסק מעצמו.
זה מזכיר קצת את מלחמת ששת-הימים אשר פרצה בגלל רברבנותו של נשיא מצרים דאז, שהתאחד עם סוריה וירדן ושאר המדינות במטרה להלחם בישראל. הוא התפאר שבזמן קצר ינצח את ישראל, והכניס את צבאו לסיני, ואחר כך לא ידע כיצד לרדת מהעץ שטיפס עליו ברוב התפארותו. למרות שלערבים היה כוח צבאי גדול ועצום, הם נפלו בזמן קצר, וצבא ישראל הקטן הצליח לערער את המערך הצבאי המצרי - והכול התפורר. כך היה גם ברמת הגולן כנגד סוריה, וכך ביש"ע כנגד ירדן.
הרוח הפנימית, האמונה, המוטיבציה, והכול מתוך שם ד' הנקרא עלינו ועזרתו, הם תמיד מנצחים את הכוח הגשמי החיצוני הריק מאמונת אמת.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
