ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האיש היחיד הנוסף בהיסטוריה של עם ישראל, שהיה יכול לסמוך על דמיונו לפנחס ולהרשות לעצמו לנהוג במידת הקנאות, היה אליהו. הדמיון הרב בין שתי הדמויות הוא אולי המקור למ"ד הסובר כי "פנחס זה אליהו" (רשב"ם ב"ב קכב ע"ב ועוד).
חז"ל תקנו לנו לקרא כהפטרת פרשת פנחס, את הנבואה בה אליהו נצטווה על ידי הקב"ה להעביר את מושכות ההנהגה הנבואית לידי אלישע. (פרשת פנחס היא גם הפרשה בה נצטווה משה רבנו, להכריז על יהושע ולסמוך אותו כמי שינהיג את העם, החל מהימים הקרובים. על ההקבלה בין שני הצמדים משה ויהושע מול אליהו ואלישע, נשתברו כבר קולמוסים רבים).
מהו המסר של תקנה זו? נשתדל להבין זאת תוך כדי עיון בהפטרה.
ההפטרה פותחת בניצחון הגדול, לכאורה, של אליהו, ששחט ארבע מאות נביאי בעל והביא את עם ישראל לאחד ממעמדי התשובה המרגשים ביותר, כמתואר בכתוב:
"וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים".
אליהו החזיר את הגשם לתחזית מזג האויר, יישר את ההדורים והחזיר את עטרת מלכות ישראל למקומה שנאמר:
"וְיַד יְקֹוָק הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה" (מלכים א י"ח מו).
אכן, מיד אחר כך אליהו מקבל מסר חד משמעי מאיזבל:
"וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם"
(שם י"ט ב).
(שם י"ט ב).
אליהו נופל לתהום הייאוש ומכריז כלפי שמיא:
"וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְקֹוָק קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי" (שם ד).
אליהו בוחר גם כאן בדרך הקנאות כדי לרפא את השבר, וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" (שם, י, יד).
הקב"ה מלמד את אליהו, בדרך מאוד מיוחדת, כי דרכו איננה רצויה לפניו, מאתגר את אליהו ומטיל עליו שלש משימות שמשמעותן הענות לדרך הקנאות.
א. "לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם"
ב. "אֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
ג. "אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ" (שם, טו-טז).
ב. "אֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
ג. "אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ" (שם, טו-טז).
התוצאה הנוראה של השלמת שלשת המשימות תהיה:
"וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע:וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים" (שם יז-יח).
במילים אחרות מבחינה לאומית עם ישראל יושמד ויישארו רק יחידי סגולה.
הכתוב איננו מתאר את תגובתו של אליהו למשימה שהוטלה על כתפיו ולאתגר הנורא שהוצב בפניו, כהיענות לקנאותו. אבל מהמשך הפסוקים נוכל לשער מה אירע באותם רגעים קשים.
ננסה להסביר זאת באמצעות מעשה שאירע בזמן האחרון.
בימים אלה נכנס לתוקפו "חוק החולה הנוטה למות" החוק שהכניס לספר החוקים של מדינת ישראל, את פסיקתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, בעניין ההכרה במוות מוחי מבחינה הלכתית. פסק שמאפשר תרומת איברים מן המת והצלת נפשות.
במסגרת הדיונים בוועדה שהוקמה מטעם הכנסת, תבעו כמה מן החברים מתן היתר על פי חוק, למה שהם כינו "המתת חסד". פרופ' אברהם שטינברג-יו"ר הועדה הסכים, בתנאי שהמציעים יהיו אלה שינתקו את החולה ממכשירי ההחייאה. כמובן שהתגובה הייתה סירוב מוחלט.
כך גם בנבואה זו, אליהו הבין שדרך הקנאות תביא לחורבן לאומי, לכן התחרט וחזר בו מדרכו.
הפתרון היה הפוך. יש לשלוח את אלישע להושיע את העם, להחזירו בתשובה בדרכי נועם ולהשיב לב בנים על אבותם.
ההפטרה מסתיימת בבקשתו של אלישע: "אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי".
דרך הנשיקות והחיבוקים היא שהחליפה את דרך הקנאות. הבה ונפנים מסר זה גם בקריאת פרשת פנחס עם הפטרתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
