ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האיש היחיד הנוסף בהיסטוריה של עם ישראל, שהיה יכול לסמוך על דמיונו לפנחס ולהרשות לעצמו לנהוג במידת הקנאות, היה אליהו. הדמיון הרב בין שתי הדמויות הוא אולי המקור למ"ד הסובר כי "פנחס זה אליהו" (רשב"ם ב"ב קכב ע"ב ועוד).
חז"ל תקנו לנו לקרא כהפטרת פרשת פנחס, את הנבואה בה אליהו נצטווה על ידי הקב"ה להעביר את מושכות ההנהגה הנבואית לידי אלישע. (פרשת פנחס היא גם הפרשה בה נצטווה משה רבנו, להכריז על יהושע ולסמוך אותו כמי שינהיג את העם, החל מהימים הקרובים. על ההקבלה בין שני הצמדים משה ויהושע מול אליהו ואלישע, נשתברו כבר קולמוסים רבים).
מהו המסר של תקנה זו? נשתדל להבין זאת תוך כדי עיון בהפטרה.
ההפטרה פותחת בניצחון הגדול, לכאורה, של אליהו, ששחט ארבע מאות נביאי בעל והביא את עם ישראל לאחד ממעמדי התשובה המרגשים ביותר, כמתואר בכתוב:
"וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים יְקֹוָק הוּא הָאֱלֹהִים".
אליהו החזיר את הגשם לתחזית מזג האויר, יישר את ההדורים והחזיר את עטרת מלכות ישראל למקומה שנאמר:
"וְיַד יְקֹוָק הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה" (מלכים א י"ח מו).
אכן, מיד אחר כך אליהו מקבל מסר חד משמעי מאיזבל:
"וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם"
(שם י"ט ב).
(שם י"ט ב).
אליהו נופל לתהום הייאוש ומכריז כלפי שמיא:
"וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְקֹוָק קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי" (שם ד).
אליהו בוחר גם כאן בדרך הקנאות כדי לרפא את השבר, וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" (שם, י, יד).
הקב"ה מלמד את אליהו, בדרך מאוד מיוחדת, כי דרכו איננה רצויה לפניו, מאתגר את אליהו ומטיל עליו שלש משימות שמשמעותן הענות לדרך הקנאות.
א. "לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם"
ב. "אֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
ג. "אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ" (שם, טו-טז).
ב. "אֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
ג. "אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ" (שם, טו-טז).
התוצאה הנוראה של השלמת שלשת המשימות תהיה:
"וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע:וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים" (שם יז-יח).
במילים אחרות מבחינה לאומית עם ישראל יושמד ויישארו רק יחידי סגולה.
הכתוב איננו מתאר את תגובתו של אליהו למשימה שהוטלה על כתפיו ולאתגר הנורא שהוצב בפניו, כהיענות לקנאותו. אבל מהמשך הפסוקים נוכל לשער מה אירע באותם רגעים קשים.
ננסה להסביר זאת באמצעות מעשה שאירע בזמן האחרון.
בימים אלה נכנס לתוקפו "חוק החולה הנוטה למות" החוק שהכניס לספר החוקים של מדינת ישראל, את פסיקתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, בעניין ההכרה במוות מוחי מבחינה הלכתית. פסק שמאפשר תרומת איברים מן המת והצלת נפשות.
במסגרת הדיונים בוועדה שהוקמה מטעם הכנסת, תבעו כמה מן החברים מתן היתר על פי חוק, למה שהם כינו "המתת חסד". פרופ' אברהם שטינברג-יו"ר הועדה הסכים, בתנאי שהמציעים יהיו אלה שינתקו את החולה ממכשירי ההחייאה. כמובן שהתגובה הייתה סירוב מוחלט.
כך גם בנבואה זו, אליהו הבין שדרך הקנאות תביא לחורבן לאומי, לכן התחרט וחזר בו מדרכו.
הפתרון היה הפוך. יש לשלוח את אלישע להושיע את העם, להחזירו בתשובה בדרכי נועם ולהשיב לב בנים על אבותם.
ההפטרה מסתיימת בבקשתו של אלישע: "אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי".
דרך הנשיקות והחיבוקים היא שהחליפה את דרך הקנאות. הבה ונפנים מסר זה גם בקריאת פרשת פנחס עם הפטרתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
