ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
"אל תשלח ידך את הנער"
דברי הרב בביקורו בבית אל. הדברים נאמרו בעקבות הפיגוע בכפר דרום ביום כ"ב חשון ה'תשס"א.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
בגיל שלוש גילה שיש מנהיג לבירה, ניתץ פסילי אביו ועבר באש באור כשדים, הוא השליך נפשו ומסרה כלפי רבש"ע, ולאחר שניצל בנס התחיל "לעשות נפשות" וללמדם שיש בורא לעולם.
אברהם הכניס אורחים וכשהודו לו, אמר להם שיש מנהיג לעולם ושלו צריך להודות. ע"י בין אדם לחבירו הביאם לבין אדם למקום, וכך אח"כ בפדיון שבויים בהצלת לוט. ולא מספיק עבודה חיובית צריך גם שלילת הרֹע. אברהם אבינו נלחם מן הסתם נגד התופעה האיומה של העברת בנים למולך, עבודת האלילים שמרכזת בתוכה גם עבירה על בין אדם למקום וגם עבירה של בין אדם לחבירו.
נתאר לעצמנו מה היה בליבו של אברהם באותם שלושה ימים שהיה בדרכו להר המוריה. לאחר שירד מההר יהיה צריך לספר לכולם שהקריב את בנו לעולה לבורא. האם זה לא יעמיד בסימן שאלה את כל הצלחתו במאבק נגד העברת בנים למולך ונגד "לא תרצח"?
היה כאן ניסיון קשה, העמדה של כל מפעל חייו בסימן שאלה.
ואעפ"כ "וילכו שניהם יחדיו", אברהם עוקד אותו וקושר אותו על מנת שלא יפגע בתמימותו. הוא שולט בעצמו בדיקנות ובדקדקנות.
ר' שמחה בונים מפשיסחא, מגדולי החריפות בחסידות, שאל שאלה. אנו תוקעים בשופר ביום הדין כדי לעורר את זכות העקידה. אם זו המטרה, מדוע אנו תוקעים בשופר של איל המזכיר את העובדה שבסופו של דבר יצחק לא הוקרב, היה עדיף להניף מאכלת ולומר שבמאכלת כגון זו היה מוכן אברהם אבינו לעקוד את בנו?
התשובה היא שהתקיעה בשופר של איל מזכירה את דברי הקב"ה "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה". נאמר לפני הקב"ה שבסופו של דבר לא רצה את קרבנות האדם, וכן מצפים אנו היום לפריעת ההבטחה הנצחית "אל תשלח ידך אל הנער".
כן נאמר היום די לשטן המשחית, ונבקש ונתפלל לקב"ה שייפסקו הקרבנות ונזכה לגאולה השלימה.
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
רב העיר תל אביב, לשעבר הרב הראשי לישראל

שיחות ליום ירושלים "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים" האחדות בישראל
מתוך עצרת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב התשע"ד
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו

תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?

אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.

אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.

תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.

הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.














