ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
אנחנו יוצאים מיום הכיפורים. כמו שראינו בסדר עבודתו של כהן גדול, גם כשהכהן עובר מעבודת פנים לעבודת חוץ, שלכאורה היא פחות בדרגה, הוא מקדש ידיו ורגליו וגם טובל. הרב מדבר על זה באורות התשובה ואומר שכשנמצאים בגובה גבוה, צריך לרדת בהדרגה. זה גם עניינם של ארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות. היינו במרומים, במעין עולם הבא, וקשה לרדת אל המציאות, אז יש ארבעה ימים, צריך שלב בינים, כדי להתאזן. חז"ל אומרים שבימים האלה אין חשבון לעבירות, 'אך ביום הראשון' שנאמר ביום הראשון, אומרים חז"ל, ראשון לחשבון עוונות. החשבון מתחיל בראשון של סוכות. בדרך כלל לא נוהגים לנצל את המצב הזה..... אבל אכן הגענו לגבהים גדולים וצריך סייעתא דשמיא להמשיך את הגובה הזה לתוך המציאות. לא צריכים להישאר בו אלא לדעת לקחת מהימים שעברנו, ששיאם היה ביום הכיפורים, ולהמשיך אותם הלאה.
בעצם השיא של הימים האלה, של חודש אלול, ראש השנה, יום כיפור וסוכות זה שמחת תורה. אנחנו עוד עולים במדרגות, במובן אחר. שאלו אותי מה מיוחד בחג הסוכות שזה זמן שמחתנו. ראשית כל, כך התורה אומרת, שיש מצווה לשמוח בחגים ובסוכות 'והיית אך שמח', כלומר כתוב פעמיים להיות בשמחה. וכאשר זה בא לאחר יום הכיפורים, שנטהרנו והתעלינו, ואחר כך אנחנו נכנסים לסוכה, ונוטלים הלולב, אנחנו נמצאים בצילא דמהימנותא, אז אם נמצאים באווירה כזו של מצוות זה זמן שמחתנו. ענייננו בשמחה הוא לשמוח בעבודת ה'. לשמוח שיש לנו את ריבונו של עולם ושאנחנו זכינו להיות בניו בחיריו, יחידי סגולה, ושהוא נתן לנו ימים טובים. בימים האלה יש לנו קשר מיוחד עם ריבונו של עולם. בזמן שבית המקדש היה קיים היינו אורחים כביכול של ריבונו של עולם. "יֵראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך", מצווה להראות בבית המקדש. ואם אין את זה בפועל, יש את זה בכוח, שאלו ימים של התרוממות, ימים של הופעת שכינה באופן גדול יותר מבשאר הימים. אני מאחל לכולם שיהיה גמר טוב ושנדע לנצל את הימים האלה בצורה הטובה ביותר, של התרוממות והתקדמות.
בסך הכול עברו עלינו ארבעים יום נפלאים, מעין הימים שבהם משה רבינו עלה ושהה בהר סיני. הוא לא ירד באמצע אף פעם... אנחנו לא זכינו ללמוד מכלי ראשון כמו שמשה רבינו זכה ללמוד מריבונו של עולם. אנחנו לומדים את תורת ה' ממשה רבינו דרך כל הדורות. באמת אלו היו ימים גדולים.
אנחנו בכלל צריכים לדעת להעריך את הגודל של מה שאנחנו עושים, אף על פי שזה נראה רגיל. הזכות ללמוד את דבר ה', הזכות לקיים מצוות. לחיות באווירה כזו שאנחנו כל הזמן זוכים להיות קרובים לריבונו של עולם, עומדים לשירותו, שמחים לקיים מצוותיו וחוקותיו, להפוך את זה למציאות חיה.
סדר יום בבין הזמנים
שאלו אותי איך בחור צריך לסדר את הלו"ז שלו לבין הזמנים. בבין הזמנים של סוכות, שיש בו חג כמובן לעסוק בענייני החג. אני לא חושב שמתאים לטייל במדבריות בחג הסוכות במקום שאין סוכה, ובכלל, לעשות את המטרה של ההליכה לעיקר, גם לא מתאים בחול המועד. הולכי דרכים שהם פטורים מהסוכה הם אלו שבין כה וכה היו צריכים ללכת, ועכשיו נזדמן החג והם צריכים ללכת לדרכם, והם פטורים מהסוכה. אבל מי שמנצל את החג להיות הולכי דרכים, כלומר לטיול, זה לא נקרא הולכי דרכים. כך פסקו כמה מגדולי הדור בדורנו, שהולכי דרכים זה מי שהיה צריך ללכת לעסקיו וכדומה, ועכשיו זה חול המועד אבל הוא חייב ללכת, רק הוא פטור מסוכה. אבל אני לא חושב שבטיולים יזומים המטיילים פטורים מהסוכה. רק אם אדם הולך לקבל פני רבו, הוא פטור מסוכה, כי זה עוסק במצווה שפטור מהמצווה.
אז מה עושים בימים האלה? שמחים בעבודת ה', לומדים, הולכים למעין עליה לרגל, לכותל, לשיעורי תורה. אילו זכינו היינו עושים ימי לימוד בירושלים, ובלילה שמחים בשמחת בית השואבה, כך היה בזמן שבית המקדש היה קיים.
דווקא בחג הסוכות כמעט לא למדו, עשרים וארבע שעות הייתה תוכנית שלמה 'לא ראינו שינה בעינינו' כל חג הסוכות, עד כדי כך שהגמרא מקשה איך יכול להיות, הרי אי אפשר להיות ער יותר משלושה ימים. אדם שנודר שלא יישן שלושה ימים מלקים אותו וישן לאלתר כי זה בלתי אפשרי שלא לישון שלושה ימים. הגמרא עונה שהם היו מנמנמים אחד על כתפי חברו בזמן הריקוד. אם כך היה ריקוד מאוד מעניין... היו רוקדים ורוקדים ולפני עלות השחר היו רוקדים תוך כדי נמנום אחד על כתפי חברו, אולי בתורנות... בכל אופן זו הייתה שמחה גדולה מאוד. אדם מקיים מצוות בשמחה הוא זוכה למדרגה גבוהה. כך אומר האר"י ז"ל שכל ההשגות הגדולות שזכה להן היו בגלל שקיים מצוות בשמחה.
זה עניינם של הימים המיוחדים האלה. משה תיקן לישראל שבחג יהיו עוסקים בהלכות החג, אז אפשר ללמוד מסכתות סוכה, מועד קטן, חגיגה וביצה. חלק מהמסכתות אפשר ללמוד עוד פעם בכל חג, חגיגה וביצה אפשר ללמוד גם בשבועות, ומועד קטן גם בפסח, אבל לא בשבועות כי אין לנו חול המועד. זה באמת העניין, שבחורי ישיבה צריכים להיות מצויים לא רק במסכת שלומדים אלא גם בענייני החג. ללמוד לפחות משניות. לאח של סבי הייתה תוכנית לימוד, הוא היה תלמיד חכם מאוד גדול, כל ערב שבת הוא היה לומד מסכתות שבת ועירובין. כך הוא התכונן לשבת. לפני כל חג היה לומד את המסכת של החג. אם לא הספיק הכול, למד לפחות עשרות דפים. כך כתוב בתוכנית הלימוד שלו. היה לו דף שבו כתב תכנית איך ללמוד. זו מדרגה. אני לא אומר שכל בין הזמנים צריך ללמוד כל הזמן. כל אחד לפי הכוחות שלו ולפי היכולות שלו, אבל ודאי שאי אפשר שיעבור יום בלי ללמוד, לא רק לימוד של כמה רגעים, אלא לעשות קביעות שאי אפשר לעבור עליה, כמו שאי אפשר לעבור יום בלי שלוש תפילות שחייבים, כך גם מצוות תלמוד תורה הוא חלק מסדר היום שאי אפשר בלעדיו. בבין הזמנים לא לומדים כל היום, אבל צריך איזו קביעות מסוימת. אני לא רוצה להגיד כמה כי זה משתנה מאדם לאדם.
הידור בארבעת המינים
שאלו אותי מה עדיף, האם לקנות ארבע מינים בקופסא יחסית בזול, או לבחור בעצמו את היותר יפים ומהודרים. אם יש אפשרות לבחור ודאי מצווה לקנות מהודרים. אם יש בקופסא מהודרים מה טוב, לא חייבים להוציא כסף אם יש מהודרים בהוצאה קטנה. אני לא יודע גם מה האפשרות של הבחורים להוציא הוצאות. אבל אם השאלה עקרונית, ודאי שיש מקום לחפש את המהודרים בכשרות וביופי אם אפשר, כל אחד לפי האפשרות שלו. אנחנו היינו בעבר מחפשים הרבה שעות, אבל המצב השתנה. פעם לא היו הרבה אתרוגים מהודרים. היום יש כל כך הרבה אתרוגים שאין בהם כלל בעיה, שהם לכתחילה כשרים. לעומת זאת בלולבים יש יותר בעיות, קשה מאוד למצוא לולבים סגורים, לפעמים אפשר לראות ולבדוק עשרות לולבים עד שמוצאים סגור עד הסוף. אמנם זה לכתחילה ויש הרבה דעות שלא צריך שהלולבים יהיו סגורים לגמרי אלא מספיק רוב או שיהיו סגורים עד פחות מטפח. הלולבים היום פחות מהודרים. גם הדסים משולשים אפשר להשיג היום במחירים סבירים. ברוך ה' יש היום שפע בשוק, אך בעיקרון, כמובן שצריך להדר במצוות. אין זה ביטול תורה ללכת לחפש.
ברכותי לכולם, שיהיה חג מרומם, חג שמח, זו המצווה של החג, השמחה, שתהיה שנה טובה, גמר טוב, לכולם.
֎ ֎ ֎
לקבלת השיחה כל שבוע במייל או בווצאפ,
שלחו הודעה לכתובת [email protected] , או למספר 0547881227
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















