ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
חג הסוכות מסמל את ההגנה שהקב"ה יעניק לנו כל השנה. על אף שהסוכה הגשמית אולי קטנה ורעועה בהשוואה לביתנו, בכל זאת היא מסמלת אמונה, שלווה וביטחון בנצח ישראל ובתורה. ארבעת המינים שהינם חלק בלתי נפרד מחג הסוכות, מחזקים את ההערכה שלנו ליופי בעולמו של הקב"ה. הם מזכירים לנו שהעולם יכול להיות גן-עדן, ועלינו להיזהר שלא להרוס אותו ולא להיות מגורשים ממנו. המינים השונים מייצגים את ההרמוניה שיש טבע, את הססגוניות שלו ואת התלות ההדדית שבין חלקיו.
בעוד שעובדי-אלילים סוגדים לטבע, היהדות מדגישה את הטבע כאחד הפלאים הגדולים במעשה הבריאה של הא-ל. אברהם אבינו הנחיל לנו את הצדק באומרו שאנשים מתפעלים מהדרו של בניין יפה אך מתעלמים מהגאונות של האדריכל שתכנן אותו. היהדות אמנם תמיד מתפעלת מהדרו של הבניין עצמו, אך תמיד מבקשת לתת הכרה לאדריכל שעומד מאחוריו. חג הסוכות מזכיר לנו את הצורך לחפש תמיד את האדריכל בכל ההיבטים של החיים ושל העולם.
חג הסוכות מגלה בבירור את התלות שלנו בחסדי שמים בכל הנוגע למטר, למים. בלא מים, בשפע החיים לא יכולים להתקיים ולשגשג. בתורה נאמר לנו שהקב"ה שולח אותנו בכוונה תחילה לארץ שבה המים הם מצרך יקר. אין נהרות גדולים או אגמים רחבי ידיים בנופה של ארץ-ישראל. לפיכך אנחנו תלויים בגשמי החורף. בסוכות אנחנו מתפללים שאותם גשמים יבואו בשפע, ויהיו גשמי ברכה שירוו את האדמה. לגשם יש גם אפקט מנקה לא רק על האוויר שאנחנו נושמים אלא גם על רוח החיים ששוכנת בתוכנו. לכן יש לו חיבור עמוק לשמחה של חג הסוכות. המטר והמים מסמלים גם את התורה ואת ההיטהרות.
משה, בנאומו האחרון לפני בני ישראל, אומר להם שהם צריכים לקבל את דברי התורה שלו כמטר עדין וכטל שיורד על האדמה הקדושה. הנביא ישעיהו משווה את התורה למים, וכך עושה גם דוד המלך בתהלים. חג הסוכות מחזק את הקשר הזה בחיבור שלו לשמחת תורה, היום שמסמל את סיום תקופת החגים הגדולים. כפי שברור לגמרי שארץ-ישראל לא יכולה להתקיים ולשגשג בלי מים, גם עם ישראל לא יוכל לשגשג ולשרוד בלי החיבור שלו לתורה, למצוותיה ולערכיה. המסר של חג הסוכות הוא סיום מושלם לרוחניות שמלווה אותנו ביום הכיפורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
